|
|
|
|
|
ביום שלישי הבא, כ"א בטבת, 2 בינואר, נציין את יום העברית תשפ"ד, וכמו בשנים הקודמות אנחנו מזמינים אתכם להתחרות גם השנה וכבר כעת ב"אליפות העברית" – חידון ידע מאתגר בעברית בכל תחומי הלשון.
|
לחידון לשנת תשפ"ד נוספו שאלות חדשות רבות, מקצתן בסימן שבעים שנה לייסוד האקדמיה ללשון העברית.
|
נסו את כוחכם במענה מהיר ונכון על מקבצי שאלות שמוגרלות מתוך כמעט 1,000 שאלות!
|
חמשת אלופי העברית – אלה שיגיעו לחמשת המקומות הראשונים בתחרות – יזכו בתשורות צנועות מחנות הספרים של האקדמיה ללשון העברית.
|
|
|
|
|
|
על שם מי נקרא בית הספר הראשון שבו למדו בעברית? איך אומרים מילקשייק בעברית?
|
ומה הפועל שביאליק התנגד לו?
|
לקראת יום העברית תשפ"ד אנו מציעים למורים ולתלמידים פעילות מאתגרת לכיתה בקבוצות: מי ימצא את התשובות המסתתרת בקטעים המתארים שבעה ציוני דרך בתחיית השפה העברית, ומי הראשונים שיצליחו למלא את התשבץ ולמצוא מה מסתתר בעמודה המרכזית שלו?
|
הפעילות מתאימה לתלמידי חטיבת הביניים והתיכון, והיא דורשת שימוש בטלפון חכם או בכיתת מחשבים.
|
|
|
|
|
|
|
יֵרוּט הוא הסטה מכוונת של כלי טיס או כלי שיט ממסלולו – על ידי אילוצו לפנות ליעד אחר או על ידי פגיעה בו. כיום היירוט מכוּון גם נגד טילים וכלי משחית דומים ונועד למנוע מהם להגיע ליעדם. הפועל מוכר גם בתחום המודיעין.
|
נראה שהמילה יירוט התחדשה כתרגום ל־interception בהקשר הצבאי. היא מתועדת בעיתונות העברית מסוף שנות החמישים של המאה העשרים, למשל בצירוף 'מטוס יירוט'.
|
יסודו של היירוט בן ימינו בפועל חידתי בתנ"ך. בספר במדבר מסופר כי כשיצא בלעם לקלל את ישראל ראתה אתונו את מלאך ה' ניצב בדרכה, ולפיכך סטתה מן הדרך ובסופו של דבר אף עצרה מלכת. לאחר שהכה אותה בלעם והיא התלוננה על התנהגותו – ראה סוף סוף גם הוא את מלאך ה'. וכה אמר לו המלאך: "עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים? הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי. וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן וַתֵּט לְפָנַי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים…" (במדבר כב, לב–לג).
|
|
|
|
|
הַמִּקְרָא לְמִקְרָא לָךְ וּלְמַזְכֶּרֶת
כִּי בְמִקְרָא הַמִּקְרָא הָיִית לִי מַזְכֶּרֶת
יֵשׁ מַזָּל גַּם לְסֵפֶר וּמִקְרֶה לַמִּקְרָא
מַזָּל בְּלוֹמְדָיו וִיקָר בְּבוֹ תִקְרָא
|
בשעה שהארכיונאי שלנו סידר ספרים בספריית האקדמיה, הוא מצא ביניהם הפתעה נעימה: שלושה כרכים של תרגום התנ"ך לגרמנית שפורסם בפרנקפורט בשנת 1936, ובהם שירי הקדשה מאת נפתלי טור־סיני (לימים נשיאה הראשון של האקדמיה ללשון העברית). פרופ' טור־סיני היה המוציא לאור של התרגום וככל הנראה גם היה שותף בעבודת התרגום.
|
בשער הפנימי של כל אחד משלושת הכרכים – תורה, נביאים וכתובים – השמורים באקדמיה כתב טור־סיני לידידתו מרים בן־גבריאל שיר הקדשה. ההקדשות נכתבו בירושלים בשנים תרצ"ה–תרצ"ו (1935–1936) בלשון מליצית, מקראית ברובהּ, וכצופן של משחקי מילים וחריזה.
|
|
|
|
|
|
|
מהרו להירשם! לרגל יום העברית תשפ"ד האקדמיה ללשון העברית מזמינה את אוהבי העברית להתארח בביתה בקריית האוניברסיטה בגבעת רם בירושלים ביום שישי כ"ד בטבת תשפ"ד, 5 בינואר 2024.
למפגש הבוקר אזלו הכרטיסים, אך עדיין נותרו כרטיסים למפגש הצוהריים.
|
מפגש הצוהריים (12:30–14:00)
הרצאתה של רונית גדיש – העברית באתגרי הזמן: איך העברית מתאימה את עצמה לזמנים משתנים.
שיחה עם המשוררת אגי משעול – כתיבה וכאב: על כתיבה ועל יצירה בימים של כאב ועל החסד והנחמה שהשירה מציעה לקוראיה.
|
המשתתפים מוזמנים גם להירשם בחינם לחוויית ביקור מודרך במרכז התרבות וההדרכה החדש שלנו.
|
|
|
|
|
- מלגת האקדמיה – האקדמיה ללשון העברית מזמינה את תלמידי החוגים ללשון העברית באוניברסיטאות בישראל להגיש מועמדות למלגת האקדמיה על שם ראובן אוחנא ז"ל לשנת תשפ"ד.
לכל הפרטים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
