|
|
|
|
|
בשיח הכללי – ובתקופה האחרונה ביתר שאת – רגיל הצירוף "לקחת אחריות". ואולם בעלי הסגנון מעדיפים להימנע משימוש זה, שהוא בבואה של האנגלית (to take responsibility).
|
המקפידים להתנסח ברוח העברית יאמרו 'קיבל עליו אחריות' או 'נשא באחריות'. עם זאת צירופים אלו אינם שווים במשמעם בכל הקשר:
|
– מי שמקבל עליו אחריות הוא מי שמסכים להשתדל בעניין מסוים או להיות ערב לו.
|
– מי שנושא באחריות הוא מי שמוטלת עליו האחריות, ולאחר מעשה – הוא מי שמודה שיש לו חלק בעניין שלא עלה יפה.
|
כך או כך לקחת אחריות זר לעברית ומוטב להימנע ממנו.
|
|
|
|
|
לפני כחמש שנים, בשנת ה־70 למדינה, החליטו בצה"ל שהגיע הזמן למצוא למילה "אפטר" חלופה עברית.
"אפטר" – לציון הרשות לצאת מן היחידה או מן המחנה לפרק זמן מוגבל – נוצר מקיצור הצירוף after duty pass, והוא ירושה מן המנדט הבריטי בארץ.
|
במיזם משותף של צה"ל, גלי צה"ל והמזכירות המדעית של האקדמיה פורסמה פנייה לחיילים ולציבור הרחב להציע חלופות למילה "אפטר". ההיענות הייתה רבה במיוחד והתקבלו כמעט 1400 הצעות מהציבור.
|
ועדה מיוחדת של חיילים וחיילות ושל אנשי לשון בחרה את המילה חופשון. בהמשך אושרה המילה במליאת האקדמיה ללשון העברית.
|
|
|
|
|
|
|
* חגיגה עברית – פעילות למשפחות עם ילדים
מתי התחילו לדבר בעברית? מי היו חלוצי העברית ואיך עזרו להם הילדים? מה טעים יותר: לביבה או סופגנייה?
הורים וילדים (מגיל 8) מוזמנים לחוויה עברית משפחתית בחג החנוכה – על העברית מראשיתה לפני אלפי שנים ועד לפלא תחיית הדיבור העברי במאה העשרים.
|
|
איך מתפתחת שפה? עד כמה אוצר המילים שלנו עברי? ומה אליעזר בן־יהודה חשב על זה?
|
מרכז התרבות וההדרכה מזמין אתכם לסדנה ולהרצאה לרגל החג ולכבוד בן־יהודה במלאת 101 שנים למותו.
|
|
|
|
|
"התגברי על הבעיה, היא מיועדת אולי לעולים חדשים" (3,5)
התדעו מה הפתרון של ההגדרה בתשבץ ההיגיון? עברית קלה [עִבְרִי תַּקָּלָה]
במסגרת סדרת המפגשים המקוונים שלנו אנו מזמינים אתכם הפעם לפעילות קצת אחרת: סדנה (ב"זום") בהנחיית ליאור ליאני, מומחה לתשבצי היגיון.
|
במפגש נכיר את רזי ההגדרות של תשבצי היגיון ונתוודע לשפה "ההגיונרית". בין השאר נכיר את העקרונות הלשוניים העומדים בבסיס ההגדרות של התשבצים הללו.
|
המועד: יום רביעי כ"ג בכסלו, 6 בדצמבר, בשעה 19:00.
|
|
|
|
|
|
|
|
פורסם גיליון חדש של 'אקדם' – ידיעון האקדמיה ללשון העברית.
|
בגיליון תוכלו למצוא סקירות על הפעילויות והאירועים של האקדמיה, את סיפורה של פינת הלשון "באים לידי ביטוי" ואת סיפורו של הסכת "המחיה", מאמר על חידות מתוחכמות מימי הביניים, ובמדור "מארכיון האקדמיה" סקירה על גלגולי שמו של הטכניון.
|
|
|
|
|
לפני שבעים שנה בדיוק – בי"ט בכסלו תשי"ד, 26 בנובמבר 1953 – התכנסה ישיבת המליאה הראשונה של האקדמיה ללשון העברית.
|
כבר בישיבה זו ביקשו החברים לממש את הסעיף הראשון של החוק: "המוסד הוא אקדמיה ללשון, ושמו ייקבע על ידיו". הוצע השם "האקדמיה ללשון העברית", אך הוחלט לדחות את ההכרעה בעניין לישיבה הבאה. ואומנם בישיבת המליאה השנייה, שהתקיימה לאחר כשלושה שבועות, נקבע שם זה.
|
הנשיא טור־סיני, שנבחר בתחילת הישיבה, הציע שהאקדמיה תקבע את משכנה בבית בן־יהודה ברחוב החבשים בירושלים. ואולם תוכניתו לא יצאה אל הפועל, ובשנים הראשונות התכנסה מליאת האקדמיה בבית החלוצות בירושלים עד הקמת בית האקדמיה ב־1959.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
