אין אנו ערב רב של יחידים הדוברים יידיש, ערבית, פרסית, הונגרית, צרפתית וכו' […] אלא שבטי גלויות המתמזגים יחד לעם אחד, מאוחד ומיוחד. העברית היא המלט התרבותי, כשם שהארץ היא המלט החומרי לאומה המתחדשת. (דוד בן־גוריון, "שפת הדורות", הדֹאר, 1951)
לציון יום השנה החמישים לפטירתו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל אנו מביאים את מכתב של דוד בן־גוריון שבו הוא משיב לילד בשם יורם ססובר מחיפה ששאל אותו לפשר שם משפחתו העברי.
במסגרת סדרת המפגשים המקוונים שלנו בימי מלחמת 'חרבות ברזל' אנחנו מזמינים אתכם למפגש מיוחד ב"זום" עם גיל חובב בהנחיית ורד ליון־ירושלמי.
במפגש נתוודע לספרו החדש של גיל חובב 'לאהוב בעברית', ניחשף למכתבים הסוערים שהחליפו סבו איתמר בן אב"י וסבתו לאה אבושדיד, ונשוחח עימו על הצדדים הלא מוכרים בחייו של אבי סבו אליעזר בן־יהודה ועל הפַּכִּים הקטנים (והגדולים) שמאחורי חידוש השפה העברית.
מהו תִּכְלוּל? הפיכה של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת (בלועזית: אינטגרציה). למשל: 'המשרד מתכלל את פעילותם של הגופים השונים במטרה לתת מענה מיטבי לאזרחים'.
בשנת תשכ"ה (1965) קבעה האקדמיה את המילה כִּלּוּל (כילול) כחלופה לאינטגרציה בהקשרים ארגוניים, חברתיים, טכנולוגיים ועוד. ואולם בצבא ובארגונים אחרים החלה לשמש המילה תכלול במשמעות זהה. לימים אומצה המילה באקדמיה (תשס"ט, 2009).
יצאה לאור המהדורה החמישית של החלטות האקדמיה בדקדוק.
במהדורה החמישית הוכנסו החלטות חדשות והשלמות ועדכונים להחלטות הקיימות. בעיקר נוספו במהדורה זו כללי נטיית הפועל עם כינוי המושא החבור והם מובאים בלוויית טבלאות לדוגמה.
תלמידות ותלמידים בכיתות ט'–י"א? בואו להכיר את מסלול הנוער בלשון עברית של אוניברסיטת תל אביב – מסלול אקדמי לנערות ולנערים מצטיינים המוכר כמגמה של 5 יחידות בלשון.
במסגרת הלימודים במסלול זה יתקיים קורס מיוחד מטעם האקדמיה ללשון העברית: הסטודנטים הצעירים והבוגרים יתוודעו למפעלי המילונאות של האקדמיה, יכירו את עקרונות קביעת התקן בלשון העברית בתחום המינוח, הדקדוק והתעתיק, יתנסו בכתיבת תשובות על שאלות הציבור וילמדו על היחס בין חקירת העברית לתולדותיה ובין הכוונתה והעשייה בה.
