האקדמיה ללשון העברית

מנווה לאקדמיה ללשון העברית

מנווה האקדמיה ללשון העברית
מנווה האקדמיה ללשון העברית עתיד לקום בקריית הלאום בסמוך למוסדות לאומיים ותרבותיים שהאקדמיה נמנית עימם, ובהם הכנסת, מוזאון ישראל, מוזאון ארצות המקרא, מוזאון המדע והספרייה הלאומית החדשה.

האקדמיה ללשון העברית והתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל מכריזות על תחרות פומבית לתכנון מִנווה בקריית הלאום בירושלים.

לפרטים המלאים על התחרות

פרסום באתר Xnet

העברית והנגיף קורונה

איור של נגיף
הנגיף קורונה מעלה בקרב הציבור לא רק שאלות בריאות אלא גם שאלות לשון. ריכזנו מבחר מן השאלות והתשובות לטובת המתעניינים. שנהיה בריאים!

דוגמה לשאלה נפוצה: האם צריך לתת שם עברי לנגיף? התשובה: נגיפי קורונה הם משפחה גדולה של נגיפים שקיבלו את שמם בשל צורתם כשמתבוננים בהם במיקרוסקופ: צורת כתר או בלטינית קורונה. אל האקדמיה ללשון העברית הגיעו הצעות מהציבור לקבוע שם עברי לנגיף דוגמת כַּתֶּרֶת, הילה ועטרת – אך הגישה הרווחת היא לא לתת שמות עבריים לכל מיני החיידקים והנגיפים.

למענה על שאלות נפוצות נוספות

מילה בחדשות – מָטוֹשׁ

איור מקלון צמר גפן לניקוי אוזניים והכיתוב: מטוש
מטוש הוא מקלון שבקצהו צמר גפן והוא נועד ללקיחת דגימות, כמו משטח גרון, או לניקוי אוזניים. המונח רוֹוח בקרב אנשי רפואה ומעבדה.

המילה מָטוֹשׁ חודשה על פי הפועל טָשׁ שמשמעו 'שפשף'. מקור הפועל בלשון חז"ל, והוא קרוב אל טִשְׁטֵשׁ. בכתבי היד שבתלמוד הבבלי הוא בא בהיפוך אותיות – שָׁט.

משקל המילה מָטוֹשׁ כמשקלן של מילים כמו מָטוֹס, מָשׁוֹט, מָנוֹעַ המציינות כלים ומכשירים. ברבים: מְטוֹשִׁים.

לפרסום המלא באתר

עשרת הדיברות לשמירת הבריאות

עשרת הדברות לשמירת הבריאות, מלוח החבר של המושבה מנחמיה, בדרום עמק הירדן
בין דפי הארכיון שלנו מצאנו את עשרת הדברות לשמירת הבריאות שהתפרסמו לפני יותר ממאה שנה ב"לוח החבר" של המושבה מְנַחֶמְיָה שבדרום עמק הירדן – גם בימים טרופים אלו הם נראים הולמים למדי ובייחוד 'הדיבר' השלישי: "נטול ידיך לפני אוכלך ושתותך, לפני עלותך על משכבך" .

וגם 'הדיבר' העשירי: "תהי קומתך זקופה; הבלט חזך והרם ראשך!"

לפרסום המלא במדור 'מאוצרות הארכיון'

"לַמְּדֵנִי דבר בדברי לשון"

איור ש"י עגנון וציטוט מתמול שלשום
במלאת חמישים שנה ללכתם של הסופר ש"י עגנון וחוקר הלשון חנוך ילון ושלושים שנה למותו של דב סדן אנחנו מפרסמים שוב את מאמרה של ברכה דלמצקי־פישלר על הקשרים בין השלושה.

לקריאת המאמר
facebook twitter instagram youtube website 
להתראות באיגרת הבאה!