מה החלופה העברית לריקול?

באמצעי התקשורת משתמשים במונח הלועזי "ריקול" (recall) לציון הקריאה של חברה ללקוחותיה להשיב מוצרים שהתגלה בהם פגם. החלופות שקבעה האקדמיה ללשון העברית הן לפי ההקשר: ◾ קְרִיאָה לְתִקּוּן (כגון של רכב שהתגלתה תקלה באחד ממנגנוניו) ◾ קְרִיאָה לְהַחְלָפָה (כגון של סוללות פגומות במכשירים ניידים) ◾ קְרִיאָה לַהֲשָׁבַת מוּצָר (כגון של מוצר מזון פגום; במקרה זה הלקוחות יקבלו פיצוי) להרחבה

תיק עברי

יש מי שיוצאים ל’שופינג’ או מתלהבים מ’אקססוריז'… אנחנו מציעים לכם לקנות – לשימושכם או כמתנה מקורית ויצירתית – תיק עברי שינעים ויטעים את חוויית הקניות בעברית תקנית ויעשיר אתכם באוצרות לשוננו. כעת תוכלו לרכוש במחיר היכרות שני תיקים מעוצבים: ◾ תיק צד מכותנה טבעית המציג את השמות העבריים המפתיעים של עשבי התיבול. לפרטים ולרכישה ◾ תיק גב מכותנה טבעית עם שרוך המוקדש לקולותיהם של בעלי החיים. לפרטים ולרכישה

הרצאה מקוונת בשבועות

לקראת חג השבועות אנו מזמינים אתכם להרצאה חגיגית מקוונת (ב"זום") של פרופ' שולמית אליצור, חברת האקדמיה ללשון העברית וחוקרת הפיוט הקדום ושירת ימי הביניים. הנושא המרכזי בפיוטים לחג השבועות הוא מתן התורה. הפייטנים מתארים זוויות שונות של האירוע. ההרצאה תתמקד בתיאורים של מעמד הר סיני כאירוע של חתונה. בהרצאה נעקוב אחרי פיוטים שונים, מקדומים במיוחד ועד למאוחרים, וננסה לגלות מי הם החתן והכלה ומה תפקידה של התורה בסיפור. יתברר שהפיוטים מעלים יותר מסיפור חתונה אחד, ודמויות החתן והכלה עשויות להשתנות. בתוך כך ניחשף ללשון הייחודית של הפיוטים הארץ ישראליים הקדומים ולעולם המדרשים המשתקף בהם. ההשתתפות חינם – אנא הירשמו מראש לקבלת קישור לצפייה. לפרטים נוספים ולהרשמה

ההתאם במין הדקדוקי

לא פעם אנו נשאלים: כיצד יש לנהוג במשפטים שיש בהם שני שמות עצם (או יותר) שמינם הדקדוקי אינו זהה? התשובה פשוטה – ההתאם הדקדוקי יהיה בצורת הזכר: ◾ עגבניות ומלפפונים – מחירם זהה. ◾ השועל והחסידה הם גיבורי המשל המפורסם. ◾ מכתבי אהבה ואיגרות ברכה נשלחים גם בימינו. ◾ המבנה מתאפיין בחלונות ודלתות גבוהים. מה הסיבה לכך? קבוצה שמעורבים בה שמות עצם בזכר ובנקבה נחשבת לא־מסומנת מצד המין הדקדוקי. בעברית צורת הזכר משמשת לא רק לזכר, היא הצורה שנוקטים גם כשאין צורך להבחין במין – כלומר היא הצורה הסתמית, הלא־מסומנת. להרחבה בפרסום חדש באתר

אמצו ביטוי – וִיהִי מָה

הביטוי 'וִיהִי מָה' פירושו 'בכל מקרה', 'יקרה מה שיקרה' – למשל: "נישאר כאן ויהי מה". מקור הביטוי בתנ"ך. לאחר הריגת אבשלום ביקש אחימעץ בן צדוק לבשר למלך דוד על דיכוי המרד. יואב שר הצבא לא רצה שאחימעץ יהיה האיש שמפיו ישמע המלך על מות בנו, ושלח את הכושי. אך אחימעץ התעקש לרוץ גם הוא: "וַיֹּאמֶר אֶל יוֹאָב: וִיהִי מָה אָרֻצָה נָּא גַם אָנִי אַחֲרֵי הַכּוּשִׁי. וַיֹּאמֶר יוֹאָב: לָמָּה זֶּה אַתָּה רָץ בְּנִי וּלְכָה אֵין בְּשׂוֹרָה מֹצֵאת?– וִיהִי מָה אָרוּץ! וַיֹּאמֶר לוֹ: רוּץ…" (שמואל ב יח, כב–כג). יש הטועים בהגיית הביטוי ואומרים 'וַיְהי מה' (בפתח בווי"ו) במקום 'וִיהי מה' (בחיריק בווי"ו). ההגייה המוטעית הזאת מושפעת משכיחותה של הצורה וַיְהִי בהקשרים אחרים במקרא. להרחבה

סדנאות באקדמיה ללשון העברית

◾ מבוא לסמנטיקה – אתם עוסקים במילים ובמשמעויותיהן? אתם מתעניינים במשפטים נרדפים המנוסחים במילים שונות? נמשכת ההרשמה להשתלמות מקוונת חדשה בת 14 מפגשים לאנשים שאוהבים מילים, משפטים ומשמעות. אפשר להירשם להשתלמות כולה, ואפשר להירשם גם לזוגות מפגשים מתוך ההשתלמות. לפרטים המלאים ולהרשמה ◾ סדנת עריכה במתכונת חדשה – נותרו כרטיסים אחרונים לסדנאות עריכה מקוונות (ב'זום') בהנחיית דקלה אברבנאל, מנהלת מערכת דברי הכנסת, עורכת לשון ותיקה ומיומנת. בסדנאות נערוך טקסט ונציע חלופות כנדרש. לפרטים נוספים ולהרשמה