ישראל

יִשְׂרָאֵל הוא שם אדם, שמה של ממלכה עתיקה, שמם של עם וארץ למודי היסטוריה, וגם שם מדינתנו. השם יִשְׂרָאֵל מופיע לראשונה במקרא בסיפור מאבקו של יעקב באיש עלום־שם במעבר יַבּוֹק, על גדות הירדן, שלאחריו נתבשר על שינוי שמו: "וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל" (בראשית לב, כט). מייד ניתן שָם גם הנימוק לשם החדש: "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל". מסיפור המאבק ומקרבת הצליל נראה כי השורש שׂר"י קרוב אל שׂר"ר, מלשון שררה ושלטון (כמו שורשו של שם העצם שַׂר ושל השם שָׂרָה). ואולם לרוב בשמות בעלי הרכיב 'אל' וכדומה האל הוא הנושא, ולפי זה הורה השם במקורו על שררה ושלטון של האל עצמו. להרחבה בפרסום חדש באתר

אל ארץ הצבי

על אף נוכחותו הבולטת של הצבי קל הרגליים בארצנו, סביר שהביטוי הידוע אֶרֶץ הַצְּבִי אינו קשור לשמו של בעל החיים. את המילה צְבִי שבביטוי זה – הלקוח מספר דניאל – מקובל לשייך לשורש השמי צב"י המציין רצון.. בכמה מקומות בתנ"ך, וכנראה אף בצירוף אֶרֶץ הַצְּבִי עצמו, המילה צְבִי מציינת תפארת, יופי והדר. משמעות זו נתגלגלה מן המשמעות הבסיסית של השורש צב"י – מן הרצון אל הדבר שרוצים אותו. מדור באתר ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה מדור מיוחד באתר ליום העצמאות

מונחים חדשים בעברית

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית, שהייתה בכ"ה באדר שני תשפ"ב, 28 במארס 2022 (ישיבה שעד), אושרו כמה מונחים חדשים בתחומים שונים. נקבעו שלושה סוגי תחניות (תחנות אוטובוס ברחוב) – תחנית מפרץ, תחנית מבלט, תחנית נתיב. אושר המונח שיחייה (גריגה) במונחי הביולוגיה לציון תצורת צומח ים־תיכונית המאופיינת בשיחים שגובהם כמטר המלווים בבני שיח ובצמחים עשבוניים. עוד אושר מונח בתחום המתמטיקה: סְדוּרָה (tuple) – רשימה סופית של איברים או ערכים המסודרים בסדר מסוים. להרחבה

חידון שמות היישובים

יום העצמאות הוא הזמן שלכם לבדוק עד כמה אתם מכירים את משמעות שמות היישובים בארץ ואת הגייתם התקנית. ◾ מה מקור שמה של קריית מלאכי? ותל אביב? ◾ חולון בשורוק או בחולם? חַיְפָה או חֵיפָה? ◾‍‍‍‍‍‍‍‍ על שם מי קרויה טבריה? ומי הם השמונה של קריית שמונה? ◾ איך הוגים את השם שדרות? כפר סבא בדגש או בלי דגש בבי"ת? לחידון המלא על שמות היישובים

סדנאות חדשות באקדמיה ללשון העברית

◾ מבוא לסמנטיקה – אתם מתעניינים במילים ובמשמעויותיהן? מסקרנים אתכם משפטים נרדפים המנוסחים במילים שונות? הירשמו להשתלמות מקוונת חדשה בת 14 מפגשים לאנשים שאוהבים מילים, משפטים ומשמעות. אפשר להירשם להשתלמות כולה, ואפשר להירשם למפגשים יחידים או לזוגות מפגשים מתוך ההשתלמות. לפרטים המלאים ולהרשמה ◾ סדנת עריכה במתכונת חדשה – נמשכת ההרשמה לסדנאות עריכה מקוונות (ב'זום') בהנחיית דקלה אברבנאל, מנהלת מערכת דברי הכנסת, עורכת לשון ותיקה ומיומנת. בסדנאות נערוך טקסט ונציע חלופות כנדרש. לפרטים נוספים ולהרשמה

לזכר ד"ר בנימין קלאר

ד"ר בנימין קלאר היה חבר ועד הלשון משנת תרצ"ט (1938) עד ליום נופלו ב"שיירת הדסה" בניסן תש"ח (אפריל 1948). קלאר היה חוקר מחונן, ועסק במגוון רחב של תחומי מחקר: השירה העברית, הגאונים, הקראוּת והדקדוק. משנת 1934 פרסם מחקרים רבים בשפה הגרמנית, אך מאז עלייתו ארצה הקפיד לכתוב בעיקר בעברית. להנצחתו אנו מפרסמים סקירה על תולדות חייו, מחקריו, פעילותו בוועד הלשון (בוועדות למונחי משפחה, דקדוק, פסיכולוגיה וגידול צאן) ופעילותו התרבותית. להרחבה עוד אתם מוזמנים לקרוא מאמר קצר פרי עטו שפורסם ב'לשוננו לעם': שימוש הלשון: הצורה הפנימית יהי זכרו של ברוך בתוך שאר חללי מערכות ישראל.