אביב הגיע

בימינו, כאשר חג הפסח בא, הילדים שרים את שירם הוותיק של בלהה יפה וידידיה אדמון "אביב הגיע פסח בא". אך כשנָחוג הפסח בראשונה לא היה שיר כזה יכול לבוא לעולם כי "אביב" לא היה עונה מעונות השנה. אָבִיב במקורו הוא תבואה לפני גמר הבשלתה בעודה ירוקה וגרעיניה רכים. כך למשל מסופר בספר שמות שהשעורים במצרים נפגעו במכת ברד "כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב" (ט, לא). עם זאת כבר בתנ"ך אָבִיב בא בהקשר של זמן: "אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם" (שמות לד, יח). חודש האביב הוא החודש שבו התבואה במצב של אביב. ומה הקשר בין אביב, איבי הנחל ואדיס אבבה? להרחבה

הירשמו להרצאה מקוונת: עיונים בלשון ההגדה

◾ איך התגבשה ההגדה של פסח במשך אלף שנה? ◾ מה הם מאפייניה של לשון ההגדה של פסח? ◾ מה הקשר בין חָמֵץ ובין 'להחמיץ את ההזדמנות'? ◾ "גמרו עליו את ההלל" – מה המשמעות המקורית של הביטוי ומה בימינו? אתם מוזמנים להשתתף בהרצאתו החגיגית של חבר האקדמיה ללשון העברית וחוקר לשון חז"ל, פרופ' שמעון שרביט, שבה הוא ישוחח על לשונה של ההגדה של פסח ועל שפע הביטויים שתרמה לעברית. ההשתתפות ללא תשלום אך מותנית בהרשמה מראש – מהרו להירשם. לפרטים נוספים ולהרשמה

מן הנעשה באקדמיה

העברית החדשה: תמונת מצב – כל מושבי הכינוס המדעי הבין־לאומי שנערך בתחילת החודש בהשתתפות מיטב המרצים והמומחים זמינים כעת לצפייה באתר האקדמיה ובערוץ היוטיוב שלה. לצפייה מתנה בעברית יפה לחג – בקרו באתר חנות הספרים שלנו וקנו לעצמכם מתנה לחג מן הספרים ומן המוצרים הנלווים של האקדמיה ללשון העברית. לחנות הספרים בואו לעבוד איתנו – לוח מודעות הדרושים התעדכן במשרות חדשות. לכל המשרות הפתוחות

סיומות ־ִית ו־ִיָּה בשמות ייחוס לנשים

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו). למה בכל זאת דוברי העברית מעדיפים לומר רוסִייה, ספרדייה, צרפתייה, יוונייה, אנגלִייה, גרמנייה ועוד, אבל סורית, לבנונית, יפנית, סינית, שוודית, בלגית, אוסטרית? להסבר

זַרְבּוּבִית

המילה זַרְבּוּבִית מוכרת לרבים בזכות המערכון של "הגשש החיוור" שכתבו יוסי בנאי ודן אלמגור. רבים יודעים אפוא כי זרבובית היא פייה של כלי, צינור מזיגה קטן שהוא חלק מן הכלי עצמו. אך מה מקורה של המילה הזאת? את המילה זַרְבּוּבִית ירשנו מספרות חז"ל. על דברי הנביא עמוס "הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן" (ו, ו) נחלקו חכמים, ולפי אחת הדעות מדובר "בכוסות שיש להן זרבוביות" (ויקרא רבה ה, ג). שורש המילה זר"ב מוכר מן העברית והערבית במשמעות של זרימה ונזילה. לשורש זה שייכת כנראה גם המילה מַרְזֵב בשיכול אותיות (ואומנם בערבית המילה היא مِزْرَاب – מִזְרַאבּ). ומה הקשר בין זרבובית לשפופרת? לתשובה באתר

אל תקראו לנו שַׁמָּשִׁים

בי"ח בסיוון תרצ"ה, 19 ביוני 1935, נשלחה אל חבר ועד הלשון, הסופר יהושע חנא רבניצקי, בקשה מעניינת: מציאת כינוי חדש לעובד תחזוקה במקום המילה שַׁמָּשׁ ששימשה באותם הימים. כך כתבו נציגי הסתדרות העובדים החתומים על המכתב: "מרכז העובדים בשרות בתיה"ס בא לידי הסכם עם מחלקת החנוך של עירית תל־אביב לשנות את כנוי העובד "שמש" לשם אחר אשר יבטא את תפקידנו בקצור נמרץ, בצורה יותר מתאימה ושאין בו שארית גלותי המשפיל את כבוד העובד”. ומה הייתה תגובת ועד הלשון? "(הרינו) להציע לפניכם את הכינוי סַדָּר, וברבים סַדָּרִים". הכותב מסיים בבקשה: "נא להודיענו אם יתקבל כנוי זה על ידכם". למכתבים ולהרחבה על המילים סַדָּר, שַׁמָּשׁ, שָׁרָת ואב בית