|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לאחר שנתיים – אפשר לדבר על מסכות ולחשוב לא רק על מחלות אלא גם על שמחת פורים...
המילה מַסֵּכָה מקורה בתנ"ך, אבל שם המשמעות שלה אחרת לגמרי: מסכה – מן השורש נס"ך – היא תבנית יצוקה ממתכת, מילה נרדפת לפסל. הדוגמה המפורסמת היא "עֵגֶל מַסֵּכָה" מסיפור חטא העגל.
איך קראו למסכה בתקופת התנ"ך, ואיך קיבלה המילה מסכה את המשמעות המודרנית שלה? להרחבה
|
|
|
|
|
|
|
מהו מקור שמו של המן? בפרסית עתיקה וַהוּ־מַנַהּ או ווֹהוּ־מַנַהּ פירושו 'המחשבה הטובה'. זו הישות האלוהית השנייה בחשיבותה בדת הזורואסטרית, אחרי האל הראשי אהורה מזדא. מחברי המגילה הכירו את הגיזרון הזה ושיחקו בו בקוראם למזימת המן מחשבה רעה דווקא: "יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ" (אסתר ט, כה).
|
כך מספרת ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית ללשון הפרסית, שפרסמה לאחרונה את הספר "מגילת אסתר: מאחורי המסכה". ברשימה שנכתבה במיוחד לאתר האקדמיה, המבוססת על ספרה, מובאים סיפוריהם של מילים ושל שמות ממגילת אסתר והקשר שלהם לפרסית או לאכדית.
|
|
|
|
|
* מפגש חגיגי בפורים – אתם מוזמנים לצפות בהרצאה החגיגית והמקוונת של נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר שהרצה השבוע על לשונות מגילת אסתר ועל מקומה של הפרסית בלשון המגילה. לצפייה
|
|
* הרצאה לכבוד פסח – מזג האוויר חורפי, אבל אנחנו כבר מתכוננים לחג האביב, נפתחה ההרשמה להרצאתו של פרופ' שמעון שרביט, חבר האקדמיה ללשון העברית, שירצה על לשון ההגדה של פסח. להרשמה
|
|
|
|
|
|
|
ספר זה, שהוא כיום ספר היסוד המובהק בתחום שמות המקומות הקדומים של ארץ ישראל והשתמרותם, הוא פרי מחקר לשוני, גאוגרפי והיסטורי שלווה בשוטטות רבה בנופיה ההיסטוריים של ארץ ישראל. הספר עוסק במאות שמות מקומות שנשמרו. שישים מהם נידונו בפרוטרוט ונאספו מרבית תיעודיהם בכל הזמנים ובכל הלשונות.
לרכישה במחיר מבצע באתר יד יצחק בן־צבי
|
|
|
|
|
|
בתיאור משתה אחשוורוש נאמר: "וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים, וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ" (אסתר א, ז). 'כְּיַד' פירושו 'כפי יכולתו של', ובמקרה הזה כפי יכולתו של המלך.
|
ביטוי זה נאמר גם על שלמה, אשר נתן למלכת שבא "אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה, מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן לָהּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (מלכים א י, יג).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
