יום האישה הבין־לאומי

המקורות העבריים העתיקים מספרים לנו מעט מאוד על נשים בכלל ועל נשים בעלות תפקידים בפרט. אך במקרים היחידים שבהם נשים מילאו תפקידים — תמיד יש לתוארי התפקיד צורת נקבה. כך למשל במקרא אנו מוצאים נְבִיאָה (דבורה), בַּעֲלָה (בעלת אוב) ומַלְכָּה (מלכת שבא), ובלשון חז"ל אפוטרופיא (אפוטרופוס בנקבה;). בהישען על מסורת העברית, וכמובן על העברית כיום שבה לרוב רובם של תוארי התפקיד יש צורת נקבה, כגון נשיאה, חשבת, מדענית, שגרירה ואפילו קנצלרית – אפשר ליצור צורת נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, ובכלל זה רֹאשָׁה ומִשׁנָה. להרחבה מדור מיוחד באתר לציון יום האישה הבין־לאומי

חדש באקדמיה

* מפגש חגיגי בפורים – אתם מוזמנים להשתתף בהרצאה חגיגית (מקוונת) של נשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר. בהרצאה ישוחח פרופ' בר־אשר על לשונות מגילת אסתר ועל מקומה של הפרסית בלשון המגילה. המשתתפים יוכלו לשאול שאלות על מונחים וביטויים הקשורים לפורים. ההשתתפות ללא תשלום – אך מותנית בהרשמה מראש. לפרטים ולהרשמה * משרה חדשה – האקדמיה ללשון העברית מחפשת ממלא מקום או ממלאת מקום למרכזת מערך ההשתלמויות. התפקיד כולל ארגון השתלמויות וימי עיון למוסדות ויחידים בתחום התקן (הנורמה) – ניקוד, פיסוק, כתיב וניסוח – ובנושאי לשון נוספים. כמו כן מערך ההשתלמויות יוזם הרצאות חד־פעמיות והשתלמויות למורים בשיתוף מרכזי פסג"ה. למודעה ולהגשת מועמדות עוד משרות פתוחות באקדמיה

איך אומרים גאון בנקבה?

בימינו אומרים על אדם מחונן ומוכשר במיוחד שהוא גאון. ומה אומרים על אישה מחוננת ומוכשרת במיוחד? שלוש צורות אפשריות: היא גאון, היא גאונה והיא גאונית. המילה גאון ביסודה היא שם עצם, כמו בצירוף 'גאון הירדן', ואין לה צורת נקבה. בהמשך נעשתה המילה תואר לבני אדם. יש הקשרים שבהם אפשר לראות במילה שם עצם גם במשמעות החדשה, ולומר על אישה 'היא גאון', כמו שאומרים 'הוא אישיות', 'היא נֶכֶס'. ואולם כיום אפשר לראות במילה 'גאון' שם תואר לכל דבר ולהטותה לנקבה בצורה גְּאוֹנָה כמו שמות תואר הדומים לה בצורתם: נָבוֹן–נְבוֹנָה, גָּדוֹל–גְּדוֹלָה. פה ושם נשמעת גם הצורה גְּאוֹנִית, אך זו רגילה יותר כנקבה של גְּאוֹנִי: ילדתי הגאונה הגתה במוחה מחשבה גאונית. להרחבה

מקצועי ומקצועני

רבים שואלים אותנו מה ההבדל בין שמות התואר מִקְצוֹעִי ומִקְצוֹעָנִי וכן בין השמות המופשטים מִקְצוֹעִיּוּת ומִקְצוֹעָנוּת. תשובתנו היא שההבחנה בין שני הזוגות האלה אינה חדה ומוחלטת. המילה מקצוען בסיומת ־ָן מציינת אדם בעל מקצוע. גם נגזרותיה קשורות לעניין זה, וכך שם התואר מקצועני מדגיש את מיומנותו ואת מומחיותו של אדם במקצועו (למשל 'מכונאי מקצועני'); לעומת זאת שם התואר מקצועי מציין בעיקר כל דבר הקשור למקצוע שעוסקים בו בלי קשר לאיכותו: למשל 'הכשרה מקצועית' היא לימוד מעשי של מקצוע; לצד זאת 'מקצועי' ו'מקצועיות' עשויים לציין גם איכות (בדומה ל'מקצועני' ול'מקצוענות'), כגון 'היא עשתה עבודה מקצועית', או 'היא עשתה זאת במקצועיות'. להרחבה

אירנה גרבל, חברת האקדמיה הראשונה

פרופ' אירנה (לאה) גרבל (Irene Garbell), נולדה במוסקווה בכ"א אייר תרס"א (10 במאי 1901) ועלתה לארץ בשנת 1929. גרבל נחשבה מומחית מובילה בזמנה לפונטיקה ולפונולוגיה של שפות שמיות חיות ולמסורות הלשון של עדות ישראל. היא התמחתה ברישום מסורות לשון עבריות ולהגים שמיים מפי דובריהם. היא ניחנה ביכולת נדירה גם להבחין בצלילים, גם לרשום אותם במדויק וגם לתאר את הממצאים תיאור מדעי. בשנת תשי"ז (1957) נבחרה פרופ' גרבל כחברה־יועצת באקדמיה ללשון העברית – האישה הראשונה בקרב חברי האקדמיה (שנתיים אחריה נבחרה גם לאה גולדברג לחברה־יועצת). בד בבד עם הוראה באוניברסיטה העברית עסקה גרבל בעריכה ספרותית של תרגומים מגרמנית ומשוודית. כך למשל ספריו של אריך קסטנר הגיעו לקורא הישראלי בסיועה. להרחבה על דמותה ופועלה של האישה פורצת הדרך

אמצו ביטוי – לְלֹא חַת, לִבְלִי חַת

השורש חת"ת מציין ביסודו ניתוץ ושבירה, כגון בתיאור האדמה הנשברת ומתפוררת לרגבים מרוב יובש: "בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ" (ירמיהו יד, ד). השורש מציין גם שבירה מטפורית, ובפרט תחושה של פחד, כגון בביטוי "אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת" (דברים א, כא ועוד). הצירוף לִבְלִי חַת – או בגלגולו הנפוץ בימינו לְלֹא חַת – מקורו בסוף דברי ה' לאיוב, בתיאור הלווייתן "הֶעָשׂוּ [=העשוי] לִבְלִי חָת" (מא, כה). וכך מוסבר בפירוש המיוחס לרש"י: "העשוי בלי פחד ומחיתה, שאינו מתיירא מן הבריות". גם כיום הצירוף 'עשוי לבלי חת' או 'עשוי ללא חת' משמש במשמע 'אמיץ' ו'גיבור', כגון 'הלוחמים עשויים לבלי חת'. להרחבה במדור 'מטבעות לשון'