|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המילה שָׁלוֹם היא ממילות היסוד של לשוננו. שורשה של"ם מעיד על המשמעות הבסיסית שלה – 'מצב של שלמות': שלמות גופנית ונפשית, ביטחון פנימי וחיצוני, יחסים תקינים בין איש לרעהו ובין עמים ועוד. ואכן בתנ"ך המילה מופיעה בהקשרים רבים ומגוונים שבכולם אפשר לחוש את המשמעות הבסיסית הזאת.
|
בעברית החדשה משמעה העיקרי של המילה שלום הוא ניגוד (מוחלט) למלחמה וליחסי איבה. מקורה של משמעות זו בתנ"ך, כגון "עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם" (קהלת ג, ח).
עוד על המילה שלום במקורות העברית
|
|
|
|
|
|
* משרה חדשה באקדמיה – האקדמיה ללשון העברית מקימה מרכז תרבות והדרכה חדש, והיא מחפשת עובד או עובדת בעלי ניסיון ויכולת מוכחת בהדרכה ובפיתוח תכנים. לכל הפרטים
|
|
|
|
|
|
|
לכבוד פורים תשפ"ב אנחנו מזמינים את הציבור להשתתף בהרצאה חגיגית (מקוונת) של פרופ' משה בר־אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית וחתן פרס ישראל. בהרצאה נשוחח על לשונות מגילת אסתר.
|
* "וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה" – מה מקורה של המילה "דת" ומה קרה לה במרוצת הדורות?
* "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה" – מיהו יהודי במקרא ומיהו יהודי במגילת אסתר?
* פַּרְשַׁנְדָּתָא, דַּלְפוֹן, וַיְזָתָא – איך התגלגלו שמות בני המן בתוך העברית?
|
המשתתפים יוזמנו לשאול שאלות על מונחים וביטויים הקשורים לפורים וכן על מקומה של הפרסית בלשון המגילה. ההשתתפות ללא תשלום – אך מותנית בהרשמה מראש.
לפרטים נוספים ולהרשמה
|
|
|
|
|
אנו נשאלים לא מעט על המילים עָרוּם, עָרֹם ועֵירֹם – הקרובות כל כך בכתיבן, בצלילן ובנטייתן ומבלבלות את ציבור הקוראים, הדוברים והשומעים כאחד. ייתכן שסיבה נוספת לבלבול ביניהן היא ששלושתן משמשות בסיפור אחד – סיפור גן עדן: הנחש הערום ואדם וחווה הערומים והעירומים.
|
עָרוּם (בתנועת u) הוא 'בעל עורמה', ועָרֹם או עֵירֹם (בתנועת o) הוא 'מי שאינו לבוש', 'בלי בגדים', אבל בנטייה שלושת שמות התואר נוטים בתנועת u, ובדיבור הרגיל בימינו לא יישמע הבדל בין ערוּמים 'בעלי עורמה' לערוּמּים 'מעורטלים'. מסיבה זו רבים מבלבלים ביניהם ונוהגים לבטא גם בצורת הזכר ערוּם במקום עָרֹם ל'מעורטל'.
להרחבה בפרסום חדש באתר
|
|
|
|
|
|
|
הצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת האות אל"ף נגד הקדוש ברוך הוא על שלא נפתחה התורה בה אלא באות בי"ת (בְּרֵאשִׁית): "עשרים וששה דור היה קורא אָלֶף תיגר לפני כסאו של הקב"ה ואמר לפניו: רבונו שלעולם, אני ראשון שלאותיות ולא בראתה את עולמך בי. אמר לו הקב"ה: 'העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות תורה. למחר [בעתיד] אני בא ליתן תורתי בסיני, ואין אני פותח אלא ביך [בך]: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ".
|
|
פירוש הדברים ברור, אבל מקור המילה תיגר איננו מחוור. לפי דעה רווחת קשור תיגר בתִגְרָה ('ריב') ובהִתְגָּרוּת, הגזורות מן השורש גר"י. ואפשר גם לנסות לקשור את התיגר למילה תַּגָּר – גם היא מלשון חכמים – 'מוכר', 'סוחר', מילה שמקורה באכדית.
|
|
|
|
|
בתוך שאר המילים האבודות שהוצעו לשימוש ולא הגיעו אפילו לחיי שעה, נמצאות שתי רשימות מילים של פרופ' יוסף קלוזנר ושל קדיש סילמן. שתיהן התפרסמו בכרך הראשון של כתב העת לשוננו בשנת תרפ"ט (1929).
|
הן קלוזנר הן סילמן ביקשו לעשות כמעשיהם של עמי המערב באירופה בשינוי צורה ולקרוא שמות עבריים לימות השבוע.
|
תארו לעצמכם שהייתה מתקבלת ההצעה לקרוא ליום ראשון שִׁמְשׁוֹם, יום השמש (כמו SUNDAY) או אולי חוֹלְיוֹם – יום החול הראשון לאחר שבת? ומה הייתם חושבים אם למשל ליום שלישי היו קוראים מַאֲדִימוֹם, יומו של מאדים (מארס), או אולי טוֹבְיוֹם כי בסיפור הבריאה נאמר על היום השלישי פעמיים "כי טוב"?
עוד על ההצעות השונות לשמות ימות השבוע
|
|
|
|
|
|
|
|
|
