|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
היום אנחנו מציינים את יום העברית, יום הולדתו של אליעזר בן־יהודה, חלוץ הדיבור העברי וחוקר העברית. בן־יהודה חולל והניע את תהליך השיבה המלאה אל העברית, פעל להפצת רעיונותיו באמצעות עיתוניו, הקים את ועד הלשון העברית וחיבר את מילונו הגדול.
חלומו של אליעזר בן־יהודה קרם עור וגידים – דוברי עברית מבטן ולידה לצד עולים חדשים – אוהבים בעברית, מתרגשים בעברית וגם כועסים ומתווכחים בעברית, גם אם מדי פעם אנחנו מתבלים את לשוננו באנגלית, ברוסית, בצרפתית ובערבית.
על מפעל חייו של אליעזר בן־יהודה
עמוד מיוחד – יום העברית תשפ"ב
|
|
|
|
|
* מילת השנה – אלפים רבים נענו לפנייה והשתתפו במהלך שבוע העברית בהצבעה באתר האקדמיה על המילה שמסמלת את השנה. לאורך כל ימי ההצבעה הובילה המילה טרלול בהפרש ניכר משמונה המילים האחרות, והיא המילה שנבחרה למילת השנה! להרחבה
* אליפות העברית – עוד לא מאוחר להשתתף בחידון אליפות העברית – חידון ידע בעברית ובו שפע רב של שאלות מכל תחומי הלשון. חידון אליפות העברית
* כל מה שרציתם לדעת עלינו – היום בשעה 19:00 אתם מוזמנים להצטרף אלינו לשיחה מרתקת שבה נספר לכם קצת עלינו: מה המטרות והחזון של האקדמיה ללשון העברית במאה ה־21? מה השאלות המעניינות ביותר שהאקדמיה נשאלת? ועוד. לצפייה באתר האקדמיה
|
|
|
|
|
|
|
שִׁיר לְשָׂפָה שֶׁנּוֹדֶדֶת בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל כְּבָר דּוֹרוֹת
שֶׁכּוֹתֶבֶת אוֹתָנוּ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת
|
אַתְּ שֶׁעָשִׂית עֲלִיָּה מִכָּל קַצְווֹת תֵּבֵל
מֵהַחֵי"ת הַגְּרוֹנִית שֶׁל אָחִי אֶל הַיִּידִישׁ שֶׁשָּׁרָה מִלְּעֵיל
|
|
|
|
|
מ"ואהבת לרעך כמוך" ועד "חבל על הזמן", מ"כהרף עין" ועד "חד־משמעית" – מה הביטויים שישראלים אוהבים?
|
לקראת יום העברית פנינו אליכם בבקשה לבחור מאוצר הביטויים העברי ביטוי יפה, מטבע לשון או צירוף אהוב במיוחד, ועוד בקשה הפנינו אליכם – לספר מה מיוחד בביטוי שבחרתם, מה יש בו שמרגש אתכם או מעורר בכם השראה.
מאות מכם נענו לפנייה, והביטויים שבחרתם מגיעים מכל רובדי העברית – מן המקרא ומלשון התלמוד, מן הספרות ומלשון הסלנג, ביטויים המשקפים ערכים נעלים וביטויים המשקפים את ההוויה הישראלית, ביטויים רציניים וביטויים המעלים חיוך.
מבחר גדול מן הביטויים שנבחרו והסיפורים המלווים אותם בדף מיוחד באתר
|
|
|
|
|
|
|
|
למה יש מילים נרדפות? בשביל מה צריך כמה מילים לאותה משמעות? לרוב מדובר בסיבות היסטוריות – מילים שהתפתחו במקביל, שהגיעו ממקור שונה או משפה אחרת וכדומה. בעברית בולטת במיוחד נרדפוּת שמקורה בשתי תקופות הלשון – המקרא וחז"ל. כך יש לנו הזוגות עץ ואילן, אף וחוטם, שָׁבִים וחוזרים, איפה והיכן ועוד זוגות רבים. גם בעברית המתחדשת נוצרו לפעמים נרדפים מחידושי מילים שנועדו לאותו העניין. למשל אווירון – חידושו של איתמר בן אב"י, ומטוס – חידושו של ביאליק. להרחבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
