|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
◾ סדנת פיסוק מקוונת – לאור הביקוש הרב אנו מציעים גם בשנת הפעילות תשפ"ב סדנאות מקוונות קצרות. הראשונה בסדרה – סדנת פיסוק מקוונת (ב'זום') לאוהבי העברית. המשתתפים יוזמנו להשתתף השתתפות פעילה ולשאול שאלות.
לפרטים נוספים ולהרשמה
◾ מינוי שנתי ללשוננו – אנו מציעים לכם לרכוש מינוי לכתב העת לשוננו – רבעון מדעי בחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה. בכתב העת מתפרסמים מאמרים העוסקים בלשון העברית לכל תקופותיה – למן לשון המקרא ועד לעברית בת ימינו.
לפרטים נוספים ולרכישה
|
|
|
|
|
בימינו רבים מסתפקים באודות לבדה ומוותרים על מילת היחס על. למשל: "כאן תוכלו לקבל מידע אודות החברה". שימוש זה נחשב בקרב מתקני הלשון לא תקני.
המילה אודות מוכרת מן התנ"ך, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח" (במדבר יב, א). בפסוקים אלו ובאחרים המילה אודות באה לאחר מילת היחס על משום שהפעלים הקודמים לה ('הגיד', 'דיבר' וכדומה) מצריכים את מילת היחס הזאת.
|
|
|
|
|
|
|
"צעירים מעדיפים לשכור דירה דווקא במרכז העיר", "דווקא עכשיו – חופשה בישראל", "אולי תפסיק לעשות לי דווקא?"
המילה דַּוְקָא רגילה בלשוננו בדיבור ובכתב במגוון רחב של הקשרים, ואולם מקורה בארמית של התלמוד הבבלי ותפקידה בה שונה למדי.
במשא ומתן התלמודי, בעברית ובארמית, 'דווקא' הוא מונח שתפקידו העיקרי הוא צמצום או חידוד טווח התחולה של הלכה, פסוק, מקרה או מונח, בדרך כלל כאלה שנזכרו לפני כן, ומובניה: 'בדיוק', 'בהכרח', 'כך ולא אחרת'.
מה השימושים של המילה בימינו ומה מקורות ההשפעה שהובילו לשימושים אלו?
להרחבה בתשובה חדשה באתר
|
|
|
|
|
הפרי הגדול במשפחת ההדרים, דמוי האשכולית, מכונה בפי רוב דוברי העברית פּוֹמֵלָה. ואולם בספרות המקצועית ובמילונים השם הוא פּוֹמֵלוֹ ומינו הדקדוקי – זכר.
|
השם פומלו (pomelo באנגלית) התגלגל ככל הנראה מן השם pampelmoes המוכר מן ההולנדית. מקורות מן התקופה הצלבנית מעידים על גידול הפומלו בארץ ישראל כבר בימי הביניים.
|
כיצד אפוא הפך הפומלו לפומלה? עם הזמן נתקבע בפי הדוברים השם "פומלָה" (ובשל הסיומת a נתפס מינו הדקדוקי נקבה), וההסבר לכך – כפי שניתן למשל במילון אבן־שושן – הוא גזירה לאחור מצורת הרבים "פומלות".
|
|
|
|
|
|
|
שלושה אנשים היו בשביל אליעזר בן־יהודה "מורי החיים", כפי שהוא מכנה אותם בחיבוורו האוטוביוגרפי "החלום ושברו": ר' יוסי בלויקר, ראש הישיבה בעיר פלוצק; ויטינסקי, תלמיד הגימנסיה בדינאבורג (לימים דבינסק, דאוגבפילס); ו"רבי השלישי שלימדני חכמת העיתונות". זה האחרון מופיע ב"החלום ושברו" בעיקר בשם "ידידי הרוסי" ומתואר בפרוטרוט בפרק ג שם.
על הידיד הזה אנחנו יודעים שהוא שהפגיש את אליעזר אליאנוב הצעיר עם חיי התרבות של פריז, השפיע עליו רבות ותרם לעיצוב אישיותו. הוא עודד אותו להסדיר את מחשבותיו בכתב ולשלוח את הדברים לעיתון יהודי – כך נולד המאמר "שאלה לוהטה / נכבדה" שממנו התחילה תחיית הלשון העברית.
|
|
|
|
|
אוֹפִיר בתנ"ך הוא שמה של ארץ דרומית ועשירה באוצרות טבע.
|
בספר מלכים א נזכר מסעם של עבדי שלמה ועבדי חירם מלך צור אל אופיר: "וׇאֳנִי [=אוניות] עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם… וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (ט, כו–כח).
אופיר בספר בראשית הוא גם אחד מבניו של יקטן, מצאצאי שם בן נח: "וְאֶת אוֹפִר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב כׇּל אֵלֶּה בְּנֵי יׇקְטָן" (בראשית י, כט). אף שטיב הקשר בין האיש לארץ איננו מחוור כל צורכו, קשה להתעלם מן העובדה שחווילה, שם אחיו של אופיר, נזכר אף הוא בתנ"ך כמקום מוצאו של זהב: "הוּא הַסֹּבֵב אֵת כׇּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב" (בראשית ב, יא).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
