|
|
|
|
|
הציבור מוזמן לשלושה ימי כינוס בין־לאומי במחקר לשון חכמים לכבודו של נשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר בהגיעו לגבורות.
|
עשרת מושבי הכינוס: גוני לשון חכמים, עדי נוסח וניבי לשון, ההדרת המשנה, ערכי מילים, תחביר ושיח, דקדוק לשון חכמים, מסורות לשון חכמים, לשונות במגע, שומרונים וקראים, מגילות מדבר יהודה וספרות התלמוד.
|
הכינוס יהיה בימים שני עד רביעי ט"ו–י"ז בשבט, 10–12 בפברואר, במוזאון ארצות המקרא.
הציבור מוזמן, הכניסה חופשית בהרשמה מראש.
לתוכנית הכינוס ולהרשמה
|
|
|
|
|
בשנת תשע"ג (2012) הכריזה ממשלת ישראל על יום הלשון העברית שיצוין בכל שנה בכ"א בטבת, הוא יום הולדתו של אליעזר בן־יהודה. מאז הולך יום העברית ומתבסס בלוח השנה העברי.
|
בשנת תש"ף צוין יום העברית באמצעי התקשורת, ברשתות החברתיות, בפעילויות בבתי הספר ובאירועים מיוחדים. חגיגת העברית החלה כבר בשבוע שקדם ליום העברית בין היתר בכרזות שהופצו בחוצות הערים תל־אביב-יפו וירושלים. יום העברית צוין גם השבוע בישיבת הממשלה.
|
|
|
|
|
|
|
דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו.
|
במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי.
|
למתלבטים נוכל להציע שמרק המובא אל הפה מן הכוס – שותים, ואילו מרק המובא אל הפה בכף – אוכלים. הבחנה אפשרית אחרת היא בין מרק הדורש לעיסה – שאותו אוכלים, ובין מרק שאינו דורש לעיסה – שאותו שותים.
פרסום באתר
|
|
|
|
|
|
לאן הלכת? להיכן נסעת? לאיפה נעלמת?
|
מניין באת? מהיכן הגעת? מאיפה צצת?
|
|
נשאלנו מה המעמד התקני של שלוש החלופות הללו בניסוח שאלה על מְקום יעד (ל) או מְקום מוצא (מן).
|
האקדמיה ללשון העברית לא עסקה בסוגיה זו וממילא לא פסקה בה בהיותה עניין סגנוני. תשובה חדשה באתר האקדמיה מציגה מה מקובל בקרב מתקני לשון ומה עולה מן המקורות.
להרחבה
|
|
|
|
|
|
|
המילה 'כְּרִית' או הצירוף 'אזור הכרית' משמשים בקרב אנשי הטבע לציון אזור החוף שמתכסה ונחשף בגאות ובשפל.
|
|
מניין הגיעה אלינו המילה כְּרִית? במקרא נזכר נחל כְּרִית בסיפור על אליהו, אשר ה' ציווה עליו: "לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן" (מלכים א יז, ג). אולם נראה שמקור המילה בת ימינו הוא בגרסה של משפט תלמודי כפי שהבינהּ המשורר שאול טשרניחובסקי.
|
|
|
|
|
|
רבות עד למאוד הן תיבות הכתיב והקרי במקרא, וסוגייתן שבה ונידונה, חזרה ונתבררה. ואולם צורת הכתיב של אחת מהן, עדיין יש בה כדי להדיד שינה ולהדריך מנוחה, והרי היא תיבת לְמַרְבֵּה הנקרית בספר ישעיהו, פרק ט, בראש פסוק ו: "לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם קִנְאַת ה' צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
