|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה זה אנגד? אנגד, ובלועזית אנטיגן, הוא מולקולה או מבנה מולקולרי – לרוב של חלבון – המצויים על שטח הפנים של נגיף או של חיידק או של כל חומר אחר ומעוררים ייצור נוגדנים (antibody) בגוף.
(מכאן המילה antigen שנוצרה מחיבור של antibody + generator.)
בבדיקה בודקים את נוכחותו של אנגד, כלומר את נוכחותו של חלבון זר בדם שמשויך לגורם זיהומי. תוצאה חיובית אומרת שאותו גורם זיהומי אכן קיים בדמו של הנבדק.
|
|
|
|
|
|
|
שואלים אותנו לא אחת מה מן האפשרויות היא האפשרות התקנית – יחד או ביחד, חינם או בחינם. תשובתנו היא ששני הזוגות טובים ומתועדים במקורות העברית.
אומנם במקרא מופיעות פעמים רבות יחד וחינם ללא ב' היחס, ואולם הצירוף ביחד עולה כבר במגילות ים המלח והצירוף בחינם מצוי בספרות חז"ל.
להרחבה בשאלת השימוש בב' היחס לפני תוארי פועל בתשובה חדשה באתר
|
|
|
|
|
המילה סתיו נזכרת פעם אחת במקרא, בשיר השירים: "כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ" (ב, יא–יב).
|
בעברית בת ימינו סתיו הוא שמה של עונת המעבר שבין הקיץ לחורף. אולם הקדמונים העבריים לא חילקו את מעגל השנה לארבע עונות מובדלות כמקובל בארצות אירופה. לדידם בשנה יש שתי תקופות מרכזיות: קיץ וחורף.
אם כן סתיו במקרא מורה 'חורף', 'עונת הגשמים', וכך לומדים גם מן ההקשר בפסוק בשיר השירים: הסתיו, כלומר החורף, עבר, ועימו חלף גם הגשם.
|
|
|
|
|
|
|
◾ ד"ר ניסן נצר ז"ל היה בלשן ומורה בחסד. אלפי התלמידים שלימד במשך עשרות שנים במסגרות שונות והקוראים של ספריו זוכרים אותו כמורה מבריק, ידען, שיטתי ומסודר ובעל חוש הומור מיוחד.
דברים לזכרו
|
◾ אלוף משנה (במיל') ד"ר יעקב בעל־שם ז"ל כיהן כיושב ראש הוועדה למונחי אלקטרוניקה של האקדמיה ללשון העברית מאז הקמתה בשנת תשנ"ח (דצמבר 1997). בעל־שם הוא גם מחדשהּ של המילה תִּקְשׁוּב – הוא חידש אותה במסגרת שירותו בחיל הקשר כראשי תיבות של תקשורת שליטה ובקרה.
דברים לזכרו
|
|
|
|
|
לזכרו של ד"ר ניסן נצר ז"ל אנחנו מפרסמים כאן מאמר קצר פרי עטו על תחיית מילים עתיקות בעברית החדשה.
|
המחבר מייחד את דבריו לקבוצת שמות פרטיים מן המקרא וגם מלשון חז"ל שהפכו בעברית החדשה לשמות עצם כלליים, ולכמה מילים מקראיות אחרות שנוצק בהן תוכן חדש בעברית החדשה.
המאמר פורסם בגיליון מג של כתב העת "לשוננו לעם" (תשנ"ב, 1992).
לקריאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
