|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה מקור הצירוף 'ראש השנה'?
|
|
מי הם 'בני מרון' בפיוט "ונתנה תוקף"?
|
|
מדוע נקרא ספר התפילות לחגים 'מחזור'?
|
חגי תשרי על מנהגיהם העמוסים, תפילותיהם ופיוטיהם המסורתיים, מזמנים אוצר מילים וביטויים מגוונים המעוררים שאלות רבות ומעניינות.
|
לכבוד ראש השנה תשפ"ב, אתם מוזמנים להשתתף בהרצאה חגיגית ומקוונת של סגן נשיא האקדמיה ללשון העברית וחתן פרס ישראל פרופסור אהרן ממן.
|
|
|
|
|
אנו מציעים הנחות מיוחדות לקראת החגים בחנות הספרים שלנו:
שָׂפָה קָמָה – האסופה מביאה לפני הקוראים מבחר מאמרים וקטעים מתוך "לשוננו לעם" – מדור לענייני הלשון העברית שהתפרסם בעיתון "הארץ" משנת תרצ"ג (1932) ועד שנת תש"ח (1948). העיון בלקט הקטעים הזה ממרחק השנים שעברו משול לדפדוף באלבום של תצלומי ילדותנו. להרחבה ולרכישה במחיר מבצע
מלשון יחידים ללשון אומה – הספר בוחן מקרוב את התהליך המופלא והמרתק של הפיכת העברית משפה שהיא נחלתם של יחידים לשפתה של אומה ושל חברה. המחבר רוקם עלילה רבת פרטים ודמויות על תהליך השתרשותה של העברית בארץ. להרחבה ולרכישה במחיר מבצע
"אִמָּא תִּסְגְּרִי אֶת הַשּׁוֹאֵג אָבָק" – ספר מיוחד זה אוצר בתוכו חידושי לשון והברקות מילוליות של ילדים, ולצידם ביאורים והרחבות מטעם המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית. לרכישה במחיר מבצע
משחק זיכרון – משחק זיכרון מאתגר ומשעשע לכל המשפחה ובו שלושים זוגות קלפים מאוירים – בכל זוג מילה לועזית וחלופתה העברית. לרכישה במחיר מבצע
|
|
|
|
|
|
|
בימינו המילה אַלּוּף וצורת הנקבה אַלּוּפָה רווחות במשמעות champion לתיאור מנצחים ומנצחות בענף ספורט, וכן במשמעות של 'אנשים המצטיינים בתחום מסוים'.
בתנ"ך אַלּוּף הוא מנהיג וראש של שבט או משפחה, כגון 'אלופי אדום' ברשימות היוחסין בספר בראשית.
|
מה הם גלגולי המילה אַלּוּף ואיך קיבלה את המשמעות העכשווית? להרחבה
|
|
ומה הקשר בין אָלֶף, אֻלְפָּן לאַלּוּף? להרחבה
|
|
|
|
|
לצירוף בית כנסת שתי צורות ריבוי תקניות: בתי כנסת ובתי כנסיות.
|
דרך הריבוי הרגילה של צירופי סמיכות בלשוננו היא על ידי ריבוי הנסמך (הרכיב הראשון בצירוף): בני אדם, בתי ספר, שִׂמלות כלה, נעלי בית, שעוני יד, וכך גם בתי כנסת. ואולם בלשון חז"ל, אשר ממנה ירשנו את הצירוף בית כנסת, משמש דווקא הריבוי בתי כנסיות.
|
|
|
|
|
|
|
בתקופת המקרא שאלה העברית מילים מן המצרית ומן האכדית (קצתן שוּמריות במקורן), ובספרות המקראית המאוחרת רבות המילים הארמיות והפרסיות. גם בתקופת חז"ל נוספו לעברית מילים מן הארמית ומן הפרסית, וביותר השפיעו היוונית והרומית (לטינית). בימי הביניים נשאלו מילים מן הערבית בעיקר בתחום המדע והפילוסופיה.
בראשית התקופה המודרנית השפיעו על העברית הגרמנית, היידיש והרוסית, ובתהליך תחיית הלשון בארץ גם הספרדית היהודית (לדינו), הטורקית, ושוב הערבית. האנגלית החלה להשפיע בתקופת המנדט הבריטי, ובימינו היא משפיעה מאוד עם הפיכתה ללשון בין־לאומית.
מקצתן של המילים השאולות כה שגורות בפינו עד שאיננו חשים בזרותן.
לחידון: התדעו מה שפת המקור של המילים?
|
|
|
|
|
מקורו של מטבע הלשון בספרות חז"ל. לצד 'יישר כוחך' יש במדרש חז"ל גם 'יישר חילך', ובטקסטים ארמיים בתלמוד הבבלי והירושלמי רווח המטבע הקצר 'יישר'.
בימינו הברכה נאמרת למשל לשליח ציבור לאחר תפילתו, לדרשן עם סיום דבריו, ובהקשרים דומים מחוץ לעולם הדתי.
|
רבים משתמשים בביטוי 'יישר כוח' בצורתו זו – ללא התאמה לנמען, ואף יש שבמקום לברך אדם ישירות 'יישר כוחך' או 'יישר כוח' אומרים: 'מגיע לך יישר כוח' ואף בלוויית שם תואר: 'מגיע לך יישר כוח גדול' (כלומר הביטוי 'יישר כוח' הפך לשם עצם).
ואיך מנתחים את הפועל 'יישר'?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
