|
|
|
|
|
|
|
|
|
בליל תשעה באב קוראים בבתי הכנסת את מגילת איכה – קובץ של קינות על החורבן. מעניין לדעת כי מגילת איכה היא מקורם של ניבים וצירופי לשון רבים השגורים בפינו כיום, ובהם 'ירד פלאים', 'פצה פה', 'מסולא בפז' ו'בראש חוצות'.
|
שניים מן הביטויים קשורים לשורש חד"ש: הביטוי חדשות לבקרים, או בנוסח המופיע במגילה חדשים לבקרים (ג, כג), נאמר על אירועים שחוזרים ומתרחשים לעיתים קרובות.
|
הביטוי חדש ימינו כקדם המופיע בסוף המגילה (ה, כא), הוא תפילה להשבת המצב לקדמותו.
|
|
|
|
ברכות לנבחרת איטליה, אלופת אירופה בכדורגל.
מן ההיגיון לגזור משם הארץ איטליה את שם הייחוס איטלי. שאלתם את עצמכם אפוא מניין הגיעה הקו"ף לצורה איטלקי הנוהגת בעברית?
|
הצורה בקו"ף מצויה כבר בלשון חכמים. היא נכנסה לעברית מן הרומית (italicus) או מן היוונית (italikos). למשל במשנה אנו מוצאים "יין האיטלקי" (סנהדרין ח, ב), "איסר האיטלקי" (קידושין א, א). במקום הסיומת os/us באה הסיומת העברית ־ִי, ואילו ה־k נותרה על כנה (ותנועת i שלפניה בטלה).
כיוון שהצורה איטלקי נתקבעה בספרות דורות רבים, אין מקום לשנותה.
|
|
|
|
|
|
בימינו מוכרים לכול הפועל הִגֵּר, צורות הבינוני מְהַגֵּר ומְהַגְּרִים ושם הפעולה הֲגִירָה.
|
מדובר בחידושיו של אליעזר בן־יהודה על פי השורש הערבי הג"ר (هجر). בן־יהודה דגל בחידושי לשון המבוססים על שורשים ערביים, ובייחוד אם יש להם הד בשמות פרטיים מקראיים, ובמקרה זה – הָגָר המצרית, שפחת שרה, שילדה לאברהם את ישמעאל. ואכן בן־יהודה מעיר במילונו כי קרוב לוודאי שיש קשר בין השם הָגָר להוראת השורש 'יצא ממקום למקום'.
ברם הפועל הִגֵּר שייך לבניין פיעל, ואילו שם הפעולה הֲגִירָה נתון במשקל שמות הפעולה של בניין קל (כמו הֲלִיכָה).
|
|
|
|
איך נכון לומר את שמות המספר במשפטים האלה –
|
– המפעל מייצר 17,500 מכוניות בשנה.
|
– פתרתי עד כה 2/3 מן השאלות.
|
למערכת שם המספר מאפיינים ייחודיים, ואחת החידות הקשורות בה היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית.
|
|
|
|
|
|
בארכיון האקדמיה מצאנו פנייה מטעם "הסתדרות הנוער העברי" מניו יורק משנת תרצ"ו (1936) ובה בקשה מוועד הלשון לחוות את דעתו על רשימת מונחים הקשורים לרחצה בים, שכן "אנחנו מכירים כי כל המחדש חדושי לשון בגולה בלי סמכות מארץ ישראל מכניס הפקרות בלשון וחס לנו לחטוא עוון פלילי כזה".
|
ברשימה כמה מונחים מעניינים: סגנונות השחייה הם תנועה צדית (שחיית צד), תנועה גבית (שחיית גב), תנועה חזית (שחיית חזה) ותנועה זחילה (שחיית חתירה).
|
|
|
|
משמעותו של מטבע הלשון 'בירך על המוגמר' בימינו היא 'הכריז על השלמה מוצלחת של המשימה'.
|
אולם המשמעות המקורית של הביטוי שונה מאוד. בתלמוד הבבלי נאמר: "אין מברכין לא על המוגמר ולא על הבשמים בבית האבל" (מועד קטן כז ע"א). 'מוגמר' (וברבים 'מוגמרות') הוא קטורת של בשמים ועשבים שהונחו על גחלים למען ידיפו ריח טוב.
אומנם שורש המילה הוא גמ"ר, אבל לא גמ"ר שעניינו סיום והשלמה אלא גמ"ר שעניינו הקטרה על גחלים.
|
אם כן 'לברך על המוגמר' פירושו המקורי הוא לברך על הריח הטוב של הבשמים.
|
|
|
|
|
|
|