|
|
|
|
|
יום העברית מתקרב: יום חמישי י"ט בטבת תש"ף, 16 בינואר 2020.
|
ביום זה נחגוג יחדיו את העברית באירועים ובפעילויות בכל הארץ ובבתי הספר.
|
האירוע המרכזי יתקיים במתחם בית ביאליק ובשיתוף פעולה עם עיריית תל־אביב–יפו משעות אחר הצוהריים. בתוכנית: סדרה של רבי־שיח, הרצאות מעשירות, סדנאות מקצועיות, טעימות אומנותיות של יצירה עברית ועוד ועוד. התוכנית המלאה ומידע על פעילויות נוספות ליום העברית יפורסמו בהקדם.
|
|
|
|
|
למורות ולמורים ולכל המעוניינים – אתם מוזמנים לרכוש ערכה חגיגית לקראת יום העברית תש"ף ובה תמצאו שמונה כרזות מלוות בהסברים מילוליים קצרים מהפרסומים שלנו ברשתות החברתיות וכרזה חגיגית גדולה בסימן "עברית – שפה שאוהבים". עוד בערכה עותקים צבעוניים לפעילות כיתתית מאתגרת.
|
אתם מוזמנים לרכוש את הערכה ולקשט בכרזות את הכיתה, את המשרד או את הבית לקראת חג העברית.
המלאי מוגבל: לרכישה במחיר עלות – 35 ₪
|
|
|
|
|
|
|
הדוברים בני ימינו רגילים לומר את המספר המעורב (שלם ושבר) ברצף ורק בסופו לציין את הדבר הנמנה: 'שלושה וחצי חדרים', 'שניים ורבע אחוזים' וכדומה. ואולם בוגרי בתי הספר מכירים את התיקון שלפיו יש לומר את הדבר הנמנה לפני השבר: 'שלושה חדרים וחצי', 'שני אחוזים ורבע'.
|
האקדמיה ללשון העברית נדרשה לסוגיה זו, והחליטה שאומנם הדרך המועדפת היא הדרך השנייה 'שלושה חדרים וחצי', ואולם אין מניעה להשתמש גם בדרך הראשונה 'שלושה וחצי חדרים'.
תשובה חדשה באתר האקדמיה
|
|
|
|
|
"מאחורי הקלעים" – אתם מוזמנים להאזין להסכת של "כאן": רותי קרן אירחה את רות אלמגור־רמון, יועצת הלשון ברדיו ובטלוויזיה כמעט יובל שנים: על "מוקשים" מילוליים והצורך במעקפים לשוניים, על קריינים ושדרנים למיניהם – קנאי לשון, מורדים, "יודעי כול" וחרדתיים, על מיומנויות של תקשורת פסיכולוגית מול עורכים ומגישים; ויתורים והגמשות, שפת חדשות, שפת פרסומות ועגה לעומת שפה גבוהה, תגובות והצעות של מאזינים וחידושי לשון הצומחים בשידור ונכנסים לשפת הדיבור.
להאזנה
|
|
|
|
|
|
|
לא פעם אנחנו מקבלים הן מילדים הן ממבוגרים את ההצעה החביבה להוסיף לשפה העברית את המילה "אתמוליים". אלא שמונח אחר משמש במשמעות 'היום שלפני אתמול' ומוכר לנו כבר מלשון המקרא – הלוא הוא שלשום. בתנ"ך המילה שלשום מופיעה תמיד בסמיכות ל'אתמול' או 'תמול', כגון "כִּי לֹא הָיְתָה כָּזֹאת אֶתְמוֹל שִׁלְשֹׁם" (שמואל א ד, ז) – ומובן שמדובר בשני ימים רצופים.
כמו שרבים מן הפונים מקפידים לציין, ההצעה "אתמוליים" נשענת על המילה מוחרתיים (בניקוד: מָחֳרָתַיִם). מילה זו היא צורת זוגי של מָחֳרַת (=מוחרת) המקראית, וככזאת היא מציינת "מחר שני".
להרחבה על מקורות המילים שלשום, אתמול, מחר ומוחרתיים
|
|
|
|
|
מה תפקידה של ספרות ההשכלה בשיבת העברית לדיבור? כיצד הונחלה העברית בפי יושבי הארץ? מה כוחם והשפעתם של מתכנני הלשון בהכוונת השפה המדוברת?
חדש בחנות הספרים שלנו: הספר "תחייה והתחדשות בלשון העברית" מכנס עשרה ממחקריו של פרופ' אילן אלדר בעברית החדשה. פרקי הספר עוסקים בנושאים המרכזיים והעקרוניים בחקר העברית החדשה בהתהוותה ובשלבי התפתחותה הראשונים.
לרכישה במחיר מבצע באתר חנות הספרים
עוד ספרים ומוצרים נלווים כעת באתר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
