חדש בהוצאה לאור – מחקרי עברית מראשונות לאחרונות

בספר "מחקרי עברית מראשונות לאחרונות" נאספו עשרים ושניים פרקי מחקר מאת פרופ' משה בר־אשר, והם מוגשים בשבעה שערים: לשון המקרא, מגילות קומראן, לשון הברכות, הארמית בעברית, עיונים בעברית החדשה והעשייה בה, עיון במפעלותיהם של ארבעה אישים, ושני פרקים העוסקים בנושאים אחרים. רוב פרקי הספר (שישה־עשר במספר) התפרסמו באכסניות שונות ועודכנו ככל שהתבקש לקראת פרסומם בספר. שישה פרקים מתפרסמים לראשונה. לרכישה כעת במחיר היכרות ספרים ומוצרים נוספים בחנות שלנו

הזמנה לאירוע – מה שעל קצה הלשון

הציבור מוזמן לאירוע לרגל צאת התרגום העברי של הספר "מילים פשוטות" מאת הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ ז"ל – ספר הגות ייחודי שמטרתו לקלף את שכבות התחכום המלאכותי שאופפות את שפת היום־יום שלנו, ולהשיב לנו את היכולת לחשוב ולדבר במילים פשוטות. כל פרק בספר דן דיון מקורי ומעמיק במילה אחת. מילים פשוטות כמו 'חברים', 'אהבה', 'טבע', 'מוות' ו'אמונה' מקבלות חיים חדשים, ואנו מתוודעים לכוחן הפלאי. מועד האירוע: יום ראשון ל' בתשרי תשפ"ד, 15 באוקטובר 2023, בשעה 18:00. המקום: מכון ון ליר בירושלים. לתוכנית האירוע הכניסה חינם אך מותנית בהרשמה מראש – להרשמה

חג אסיף שמח

"חג האסיף" הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן (דיש) או ביקב (דריכה): "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (טז, יג). עוד על המילה אסיף במדור חגיגי לסוכות במה נקשט את הסוכה – בשַׁרְשְׁרוֹת או בשַׁרְשְׁרָאוֹת? איך קשורים האושפיזין לאשפוז? מה מקור המילה לולב והאם הדס נזכר בתנ"ך? ומה המשמעויות של המילה עצרת הנזכרת בשם שמיני עצרת שאחרי חג הסוכות? השתתפו בחידון לחג

שמחת תורה

כשמסיימים בבתי הכנסת את הקריאה בחומש מן החומשים, קוראים "חזק חזק ונתחזק". ביטוי זה מבוסס על קריאתו של יואב שר הצבא של דוד בצאתו לקרב: "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו" (שמואל ב י, יב). ואולם נוהגים להגות "וְנִתְחַזֵּק" בצירי אף על פי שבפסוק הפועל בא בפתח: "נִתְחַזַּק". לקריאת מאמרים קצרים על הביטוי בלשוננו לעם מו (תשנ"ה) מדור חגיגי לשמחת תורה

פרי עץ הדר

"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מ) לפי מסורת קדומה הביטוי פְּרִי עֵץ הָדָר מן הציווי המקראי על ארבעת המינים בחג הסוכות מתייחס לפרי האתרוג. כך מוצאים במטבעות ובאיגרות מתקופת החשמונאים, וכך נוהגים עד ימינו. ואולם הקשר למילות הפסוק ולמובנה המוכר של המילה "הדר" נותר בגדר תעלומה. בספרות חז"ל פזורות דרשות מדרשות שונות הקושרות בין 'הדר' שבפסוק לאתרוג. בין השאר מצינו בבבלי ברכות: "הרואה אתרוג בחלום –הדור הוא לפני קונו, שנאמר: 'פרי עץ הדר'" (נז ע"א). להרחבה על השם הדר ומשמעויותיו לסקירת קורותיו של הצירוף 'פרי עץ הדר' מן המקרא ועד ימינו

מאוצרות הארכיון – תיאטרון עברי

כמדי שנה בחול המועד סוכות מתקיים פסטיבל עכו הבין־לאומי לתיאטרון אחר, וזו הזדמנות להציג זווית קצת אחרת על נושא התיאטרון: מונחי התיאטרון העבריים. למילה היוונית תיאטרון שמשמשת בעברית למן ספרות חז"ל אין כוונה לתת חלופה עברית – אך ב"רשימת מונחי התיאטרון" של ועד הלשון משנת ת"ש (1940) תוכלו למצוא כמעט 700 מונחים – רבים מהם עבריים – המעידים על מלאכת המינוח המעמיקה והיסודית של חברי הוועדה המקצועת. במונחים שנקלטו היטב: מַחֲזֶה, מַעֲרָכָה, מַעֲרָכוֹן, אִלְתּוּר (אימפרוביזציה), לַחֲשָׁן, נִצָּב (סטטיסט), פַּעֲלוּל והַדְרָן. ויש מונחים שלא שפר עליהם גורלם: בַּדְחִית (פַרסה), פַּתְשֶׁגֶן הַמַּחֲזֶה (תקציר), פִּרְכּוּס (איפור), מַחֲזֵה בְּכִית (מלודרמה), מַחֲזִית (סקץ'), מִדְבָּר (דיקצייה). לרשימה בנושא במדור 'מאוצרות הארכיון' לעיון ב"רשימת מונחי התיאטרון"