|
|
|
|
|
מה משמעות הצירוף ראש השנה בתנ"ך? הצירוף נזכר במקרא פעם אחת בלבד: "בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ" (יחזקאל מ, א); משמעותו המדויקת כאן אינה ברורה, אך נראה שהכוונה לחודש הראשון בשנה (תשרי או ניסן) ולא ליום הראשון בשנה, כבימינו.
רק בלשון חכמים נתייחד 'ראש השנה' לציון המועד שחל בראש חודש תשרי, וכך מקובל עד ימינו.
|
|
|
|
|
מהי דְּבוֹרִית? מה ההבדל בין כוורת למכוורת ומהו מַכְוֵר?
כל מה שרציתם לדעת על דבורים, כוורות ודבש!
|
במצגת שהוכנה במיוחד לאתר האקדמיה לערב ראש השנה תשע"ג חָברו מומחים לדבורים והמזכירות המדעית של האקדמיה להצגת אוצר המילים הקשור לגידול הדבורים.
|
זו ההזדמנות שלכם ללמוד על כוורן ודבוראי, דבורית, כוורת ומכוורת, מלכה ועֲמֵלָה, וָלָד, נחיל והתנחלות, חלת דבש, דונג, צוף, אגירה וצְמִידָה, רִפְתָּה, מַכְוֵר או מַכְוָר, מסווה ומַדֵּף, האבקה ונדידה, יַעֲרָה, חתימת דבש ורדיית דבש.
לצפייה במצגת
|
|
|
|
|
|
|
רֹאשׁ הוא חלקו העליון של גוף האדם, ומכאן בהשאלה גם החלק העליון של עצמים, כגון רֹאשׁ הָהָר, ראש הדף. לעומת ראשו של האדם ראשם של בעלי חיים נמצא לפנים – ומכאן בהשאלה ראש הוא גם חלקם הקדמי של עצמים, כמו ראש המיטה, ובתורת המלחמה יש ראש גשר וראש חץ, וכן ראש העדר וראש התור.
|
בהשאלה נוספת ראש הוא מנהיג, זה ההולך לפנים, בראש. על יפתח נאמר "וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין" (שופטים יא, יא); בספר נחמיה מצאנו את רָאשֵׁי הַמְּדִינָה (יא, ג), ובדברי הימים את רָאשֵׁי הַצָּבָא (א יב, טו). בתלמוד יש ראש ישיבה ובימי הביניים ראש הקהל; כיום יש ראש עיר, ראש המטה הכללי (רמטכ"ל) וראש ממשלה.
|
בתחום הזמן המילה ראש מציינת התחלה, בדומה למילים ראשית, ראשון. כך ראש חודש הוא תחילת החודש, וראש השנה הוא תחילת השנה.
|
|
|
|
|
|
בימות החול אנו אוכלים בדרך כלל ארוחה – מילה שמקורה בתנ"ך, אך בחגים אנו מדברים בעיקר על סעודה – מילה בעלת אותה משמעות שירשנו מלשון חז"ל. סעודת החג נושאת כמובן אופי חגיגי – מילה שחידש אליעזר בן־יהודה.
|
מילים רבות עולות על שולחננו בחגים, מהן עתיקות יומין ומהן חדשות ומחודשות. בפרוס החג אנו מגישים לכם סעודה של מילים – מוכרות יותר ומוכרות פחות – המתובלת בהסברים קצרים.
|
|
|
|
|
|
|
אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־'. שאלה זו העסיקה מאוד את מתקני הלשון באמצע המאה הקודמת: הם התחבטו בה והביעו דעות סותרות, ומקצתם אף חזרו בהם מן ההגבלות שהציעו. המסקנה העולה מדבריהם היא שיש מקום לשני הניסוחים, ואין סיבה להעדיף דווקא אחד מהם.
|
עם זאת נציין כי כיום הניסוח 'החל מ־' הוא הרווח בבואו לבדו, לרוב לציון זמן, כגון 'החל משנת תשפ"ד'. לעומת זה בצירוף 'החל ב־' משתמשים בעיקר כאשר נוקטים את ההמשך 'וכלה ב־', כגון 'החל במנהלים הבכירים וכלה בדרג הזוטר'.
|
עוד נֹאמר כי בהיעדר ההמשך 'וכלה ב־' לרוב אין כלל צורך במילה 'החל', ואפשר לומר בפשטות 'מיום שלישי', 'משעה 9:00', 'משנת תשפ"ד' וכדומה.
|
|
|
|
|
אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו
|
הפועל הוֹחִיל פירושו ציפה וקיווה: "קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי". פסוק זה לקוח ממזמור קל בתהלים שנוהגים לאומרו בעשרת ימי תשובה.
|
בפועל הוֹחִיל גם נפתח פיוט ידוע מתפילת הימים הנוראים – תפילה מיוחדת לשליח הציבור: "אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו / אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן".
|
פועל אחר מאותו שורש במשמעות קרובה הוא יִחֵל, ואף הוא נזכר באותו מזמור תהלים: "יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה'". פועל זה רווח יותר בלשון ימינו, ואילו הוֹחִיל משמש בעיקר בלשון הגבוהה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
