|
|
|
|
|
- אֶתְכֶם, אֶתְכֶן (ולא אותכם, אותכן) – נטיות אלו של ציין המושא אֶת שונות מן הנטיות האחרות שבהן יש חולם (אוֹתִי, אוֹתְךָ), כנראה משום שהן בעלות מבנה הברתי שונה (ההברה הראשונה סגורה).
- אֲלֵיכֶם, אֲלֵיהֶן (ולא אֵליכם, אֵליהן) – בגלל המרחק מן ההברה המוטעמת הצירי באל"ף (אֵליי, אֵלֶיהָ) משתנה לחטף פתח.
- אֶצְלָם, בִּשְׁבִילָן (ולא אצלהם, בשבילהן) – מילות יחס אלו נוטות על דרך היחיד (כמו 'הילד שלהם' > יַלְדָּם).
- כְּמוֹכֶם, כְּמוֹהֶן (ולא כָּמוכם, כָּמוהן) – צורות אלו מוטעמות בהברה האחרונה (־כֶם, ־הֶן), ולכן תנועת ההברה הראשונה משתנה לשווא.
|
|
|
|
"יבוא היום שעל קבר אמך הטובה, אֵם כל העברים הבאים אחריך...תוצב מציבת־אבן גדולה ונראית למרחוק... אשר תספר לדורות הבאים את ספורה הקוסם והאגדי של דבורה האֵם העברית הראשונה." (דברי אליעזר בן־יהודה לבנו איתמר בן־אב"י)
|
ביום שישי (כ"ב באלול) יצוין יום פטירתה של דבורה בן־יהודה, האם העברייה הראשונה, וביום ראשון (כ"ד באלול) נקיים ערב לכבודן של המחנכות והיוצרות העבריות בתקופת העלייה הראשונה והעלייה השנייה. האירוע יציין גם את פתיחת תערוכת הקבע 'פלא תחיית הדיבור העברי בארץ ישראל' במרכז התרבות וההדרכה.
|
בתוכנית: הדרכה פעילה על העברית לאורך הדורות ודמויות נשיות שליוו אותה מן העת העתיקה ועד ראשית הציונות והרצאה; שיח גלריה על 'חלוצות העברית – הנשים במפעל תחיית הדיבור העברי'.
|
|
|
|
|
|
|
|
חנוכת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן היא הזדמנות להכיר את המילה העתיקה קַרְפִּיף שיוחדה בימינו לציון שטח מסילתי המשמש לתחזוקת רכבות, לחנייתן או לתפעולן (בלועזית: דִּיפּוֹ).
|
הקרפיף של הרכבת הקלה של גוש דן הוקם בפתח תקווה, ובו גם שוכן מרכז הבקרה של הקו האדום.
|
המילה קַרְפִּיף מוכרת מלשון המשנה, והיא מציינת שטח גדור או חצר גדורה. צורתה המקורית קַרְפֵּף, כעולה מכתיבהּ ומניקודה בכתבי היד של המשנה.
|
|
|
|
|
בימינו המילה חֵרֶם משמשת בעיקר במובן של נידוי והרחקה, כגון של אדם מציבור מסוים. מכאן גם הפועל הֶחֱרִים. כך שומעים מדי פעם בכלי התקשורת על חרם של ילדים כלפי חבר לכיתה או על ציבור קונים שמחרים חברה מסחרית בשל מדיניותה שאינה לרוחו.
|
במקורות העברית למילים חרם והחרים יש כמה הוראות – וביסודן 'הפיכת דבר מה לאסוּר', בין היתר לצורכי קדושה.
|
השורש חר"ם בהקשר של קדושה מצוי בשמו המקראי של ההר הגבוה בישראל – החֶרְמוֹן. בימי קדם נחשב ההר קדוש, אם בשל רוּמוֹ ואם בשל פולחן אלילי שנהג בו. בספר חנוך א, מן הספרים החיצוניים (המאה השלישית לפנה"ס), נקשר השֵׁם 'חרמון' ל'חרם' (במובן שבועה, נדר) שנשבעו המלאכים לפני שירדו ארצה.
|
|
|
|
|
|
|
"בכל עיסוקיי בעריכה ובתרגום, בכתיבה ובהוראה, אני שואל את עצמי – מתוך קנייה בשינוי מדברים שאמר הסופר האנגלי תומס הרדי, בספרו "הרחק מהמון מתהולל", שהיה לי הכבוד והעונג והקושי לתרגם אותו – אני שואל את עצמי איך פועלים שההישענות על פועל רוחם של ראשונים לא תיראה לקורא בן זמננו מיוּשנת ומיוסדת על טעות, ולא תעיר התנגדות לו, ובוודאי לא צורך לנתץ ולהחריב אותו; איך פועלים שרוח הבונים הראשונים תפַעם גם את הקורא בן זמננו; איך פועלים שהקורא הזה יראה את הלשון העברית ויהגה בה מתוך נחת מן הרציפות שבה, מתוך הכרת טובה וגאווה על תמידותו של הרעיון שצבר וערם אותה כל השנים, עם כל חידושה והתחדשותה, והביאה עד כאן. מעצם ראיית הדבר הזה משתווה תפארת לתרבות העברית."
|
|
|
|
|
|
◾ מתנה עברית לחג – קנו מתנה מקורית לחג מן המגוון הרחב של הספרים והמוצרים שלנו:
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
