חוזרים לכיתה

מדוע לכיתה קוראים כיתה? הכיתה כי היא חלק מן השלם – כמו כַּת, מן השורש כת"ת שעניינו חיתוך. השורש כת"ת ('שבר', 'חתך') משמש בעברית למן המקרא. מן המשנה מוכרת המילה כַּת המציינת חבורה מבודלת. צורת הרבים הרגילה שלה היא כִּתּוֹת. מצורת הרבים הזאת נוצרה בגזירה לאחור צורת היחיד כִּתָּה, והיא יוחדה הן ליחידה בבית הספר הן ליחידה צבאית. מדור מיוחד לכבוד פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד נסו את כוחכם בחידון עברי לכבוד החזרה ללימודים!

המון בהצלחה?

מה נאחל לתלמידים בפתח שנת הלימודים החדשה? בצירוף "המון בהצלחה" המילה 'בהצלחה' היא תואר הפועל, ולכן אין טעם להוסיף לפניה את מילת הכמות 'המון'; כשם שלא נאמר "המון במהירות", "המון בבטחה" – לא נאמר "המון בהצלחה". בלשון רשמית ומוקפדת רבים אף ימליצו שלא להשתמש במילה 'המון' במשמעות 'הרבה'. לכן במקום "המון הצלחה" אפשר לאחל 'הצלחה רבה' או 'בהצלחה רבה', 'רוב הצלחה' וכדומה. להרחבה ולגלגלוליה של המילה המון

הגננת העברייה הראשונה

"...הגן הזה אשר את הראשונה בעמלך ובכשרונך ידעת ליסדו, לסדרו ולנהלו בשפתנו העברית... באופן היותר נעלה והיותר מצוין במינו החדש בארץ ישראל ובחו"ל" לקראת פתיחת שנת הלימודים אנו מביאים את סיפורה של אסתר שפירא – הגננת העברייה הראשונה. שפירא הייתה רק בת 17 כשמונתה לנהל את גן הילדים העברי הראשון בעולם בראשון לציון. בכוח נחישותה ובכישרונה העמידה דור של דוברי עברית והכשירה גננות עבריות. לעיון בפרסום החדש באתר חלוצות העברית – נותרו כרטיסים אחרונים למפגש המיוחד בבית האקדמיה ללשון העברית המעלה על נס את הנשים שהיו שותפות חשובות במפעל תחיית הדיבור העברי – לפרטים ולהרשמה

ההרשמה לביקורי בתי ספר בעיצומה

מרכז התרבות וההדרכה החדש של האקדמיה ללשון העברית מזמין אתכם המורים לבוא עם תלמידיכם ללמידה ולחוויה בתחומי השפה, התרבות והחברה. הביקור המודרך כולל סיור בתצוגה וסדנה, משולב במשחוק ובאמצעים ממוחשבים ויוצר הזדמנויות למעורבות פעילה וחווייתית של המבקרים. הפעילות מתאימה לתלמידי כיתות ח'–י"ב. תוכן הביקור תומך בתוכנית הלימודים במקצועות המח"ר. לכל הפרטים ולמילוי טופס פנייה לביקור

שלהי הקיץ

בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שִׁלְהֵי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח). שורש זה עניינו פשיטה והסרה (בעיקר של עור), והוא משמש גם לציון סוף וגמר בהקשר של תאריכים. מילה קרובה לשִׁלְהֵי היא שִׁלְפֵי, המשמשת גם היא בביטויי זמן במשמעות סוף. למשל: "שלפי קציר חטין היו, והלכו עשרה בני אדם לקציר חטים…" (בבלי יבמות קטז ע"ב). להרחבה על מילים נוספות שעניינן סוף: בָּתַר, תֹּם, תִּכְלָה

אמצו מטבע לשון – לשנס מותניים

לשנס מותניים פירושו 'להזדרז', 'להתחזק', 'להתכונן במרץ'. הפועל שִׁנֵּס יחידאי במקרא; בתיאור מעללי אליהו בהר הכרמל, נאמר: "וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מׇתְנָיו וַיָּרׇץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה" (מלכים א יח, מו). הפועל פורש לפי עניינו בפסוק: לשנס מותניים קרוב אל הצירופים המקראיים "לאזור מותניים", "לאזור חלציים" – המציינים התחזקות והזדרזות לפעולה. יש שהסמיכו לשורש שנ"ס את השורש שנ"ץ שמוכר מלשון חכמים ומלהגי הארמית. שֶׁנֶץ הוא 'רצועה' או 'לולאה' כגון "ושנץ של סנדל" (משנה מקוואות י, ד), ולפי זה 'לשנס' פירושו להדק הבגד אל המותניים על ידי רצועה (לקראת יציאה לדרך וכדומה), כשם ש'לֶאֱזור' נגזר מן 'אֵזוֹר' – חגורה, שחוגרים סביב המותניים. לפרסום חדש במדור 'מטבעות לשון'