חילופי מנכ"ליות באקדמיה ללשון העברית

בי"ג באב תשפ"ג, 31 ביולי 2023, פרשה טלי בן־יהודה – מנכ"לית האקדמיה ב־17 השנים האחרונות – לגמלאות. לתפקיד מנכ"לית האקדמיה מונתה סגניתה דורית לרר. עובדי האקדמיה, חברי האקדמיה ואוהבי האקדמיה מודים מקרב לב לטלי בן־יהודה על כל פועלה למען האקדמיה ולקידומה ועל השנים הרבות שנתנה את כל חילה למוסד בעבודה מסורה וללא לאות, בשמירה קפדנית על מִנהל תקין, בצניעות ובפתיחות אנושית. נאחל למנכ"לית החדשה דורית לרר הצלחה רבה בהובלת האקדמיה ובקידומה במעלה המאה העשרים ואחת. להודעה המלאה

חלוצות העברית – מפגש בבית האקדמיה

"יבוא היום שעל קבר אמך הטובה, אֵם כל העברים הבאים אחריך...תוצב מציבת־אבן גדולה ונראית למרחוק...אשר תספר לדורות הבאים את ספורה הקוסם והאגדי של דבורה האֵם העברית הראשונה." (דברי אליעזר בן־יהודה לבנו איתמר בן־אב"י) לרגל יום פטירתה של דבורה בן־יהודה נקיים ערב שבו נעלה על נס את הנשים שהיו שותפות במפעל תחיית הלשון העברית: האימהות, המחנכות והיוצרות. באירוע תצוין פתיחת תערוכת הקבע 'פלא תחיית הדיבור העברי בארץ ישראל' במרכז התרבות וההדרכה. בתוכנית: הדרכה פעילה על העברית לאורך הדורות ודמויות נשיות שליוו אותה מן העת העתיקה ועד ראשית הציונות; הרצאה ושיח גלריה על 'חלוצות העברית – הנשים במפעל תחיית הדיבור העברי'. מהרו להירשם – מספר המקומות מוגבל. לפרטים ולהרשמה למפגש

השתתפו בחידון: מה הכתיב הנכון?

קודם כול או קודם כל? אבדה או אבידה? בחכמת לבו או בחוכמת ליבו? מימך או ממך? נוהלי עבודה או נהלי עבודה? האם תדעו מה הכתיב הנכון? לחידון המלא עוד חידונים לתרגול כללי הכתיב המלא

אריה, דבורה וצבי – שמות חיות לבני אדם

"התלמידים איילה, יעל ודוב מתבקשים להיכנס לכיתה! חמור, נחש ושפן, אתם רשאים לצאת להפסקה". כל ששת השמות שנזכרו במשפט הם שמות פרטיים שניתנו לבני אדם בימי חיותהּ של העברית, ואולם רק שלושת הראשונים אינם צורמים את אוזנו של דובר העברית בן ימינו. מדוע? למענה על השאלה במדור 'שמות ומשמעויות'

חוץ לארץ?

עונת הנסיעות והחופשות בעיצומה והיא מזמנת לנו שאלת לשון מעניינת: אם יוצאים מחוץ לחדר ולא "לחוץ לחדר", למה יוצאים לחוץ לארץ ולא "מחוץ לארץ"? הצירוף חוץ לארץ הוא ביטוי קפוא והוא נתפס כמו שם של מקום. לכן אפשר לומר 'יצאנו לחוץ לארץ' כמו 'יצאנו לאירופה'; 'טיילנו בחוץ לארץ' כמו 'טיילנו בנגב'; 'שלחתי חבילה לחוץ לארץ' כמו 'שלחתי חבילה לתל אביב'; 'חזרנו מחוץ לארץ' כמו 'חזרנו מלונדון'. בצירופים אחרים שבהם המילה 'חוץ' נאמר: 'יצאנו מחוץ לבית' (ולא 'יצאנו לחוץ לבית'), 'טיילנו מחוץ לעיר' (ולא 'טיילנו בחוץ לעיר'). להרחבה על הביטוי 'חוץ לארץ' ו'חוצה לארץ' בלשון חז"ל ועל הקיצור חו"ל

מהי מדוכה בביטוי 'ישב על המדוכה'?

לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש. מְדוֹכָה היא מכתש לכתישת גרעינים ותבלינים. שורש המילה הוא דו"ך, והוא קרוב לשורשים דכ"ך, דכ"א, דכ"י, ודכד"ך – המציינים ביסודם שבירה וכתישה. המדוכה נזכרת לראשונה בתיאור אכילת המן במדבר: "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת, וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן" (במדבר יא, ח). הביטוי 'ישב על המדוכה' מקורו בתלמוד: "מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלושה דברים…" (בבלי יבמות טז ע"א). וכיצד מוסבר הביטוי 'ישב על המדוכה'? להרחבה