|
|
|
|
|
חנויות הספרים הקטנות, המו"ליות העצמאיות, הכותבים והכותבות, המשוררים והמאמינים בכוחה של העברית לחולל שינויים בעולם הזה, לכבודכם נכתב הדבר.
|
|
זהו טור הצדעה לכל מי שעדיין מאמינים בכוחה של העברית לחולל שינויים בעולם הזה. לחנויות הספרים הקטנות, למו"לים ולמו"ליות העצמאים שנאבקים על קיומם יום־יום, שעה־שעה, ומשתפים אותי בשקט בעייפות ששורה עליהם מהדורסנות מסביב. הצדעה לכותבות ולכותבים בעברית שירה, ספרות ומחשבות גלויות. ולדוברי השפה שמבינים שגם מה שנראה כמו עובדה בשטח – אם ננבור מתחתיו ונסיט את מה שהצטבר למעלה, יושב על קרקע של אבק קיומי.
|
|
|
|
|
בעברית בת ימינו משמשות שתי המילים חופש וחופשה בהבחנת משמעות חלקית:
|
|
◾ חופש מציין בעיקר את המושג המופשט (freedom).
|
◾ חופשה היא תקופת זמן פנוי מעבודה ומלימודים (vacation).
|
המילים חֹפֶשׁ וחֻפְשָׁה הן מילים יחידאיות במקרא, והן התגלגלו אל הספרות העברית המתחדשת תחילה ללא הבדל משמעות אבל בהבדל בתפוצה: המילה חופש היא המילה הרגילה, ואילו המילה חופשה נדירה מאוד.
|
|
|
|
|
|
|
איך אתם כותבים: 'לסבר את האוזן' או 'לשבר את האוזן'? התשובה על השאלה סבוכה משנדמה.
|
|
מובנו של הביטוי הוא 'להסביר בלשון ברורה' ובייחוד 'להמחיש, להקל את ההבנה על ידי ביטוי מוחשי'.
|
רוב דוברי העברית הוגים את המילה הראשונה בַּצליל s, וכותבים אותה בסמ"ך או בשי"ן (שמאלית) – לסבר את האוזן או לשׂבר את האוזן. לפי זה הביטוי קשור אל סברה והיגיון, לאמור: 'להשמיע את הדברים כך שיהיו סבירים ומסתברים באוזנו של השומע'. ואומנם הגרסה בשי"ן מתקבלת על הדעת שכן השורש סב"ר במשמעות זו קרוב אל השורש המקראי שׂב"ר.
|
אך מדוע מלכתחילה לכתוב 'לשבר את האוזן' בשי"ן ומה היו הגרסאות הנוספות והמפתיעות של הביטוי?
|
|
|
|
|
◾ לרוויה – אתם מוזמנים לרכוש בקבוק רב־פעמי איכותי ומעוצב שגם יסייע לשתות את כמות המים המומלצת בכל יום מימות הקיץ הלוהטים וגם יזַכה אתכם בברכת "לרוויה" על כל לגימה.
לרכישה במחיר היכרות של 59 ₪
|
|
|
|
|
|
|
|
משנת תרצ"א (1931) ואילך ייעץ ועד הלשון העברית בכתב ובעל פה לכל הפונים אליו בבקשת סיוע בבחירת שם עברי תחת שם המשפחה הלועזי. בארכיון האקדמיה ללשון העברית מתועדות עשרות רבות של פניות בנושא זה וכן בקשות לסיוע בשינוי שמות פרטיים ובבחירת שמות עבריים לתינוקות שנולדו בארץ.
|
לדוגמה, בשנת 1936 פנה ד"ר קניגסברג לוועד הלשון בבקשת עזרה לבחירת שם משפחה עברי. ביומן הוועד נרשם שהוצעו לו השמות מלכיאל, מלכאל והר־שפר לפי משמעות שמו הלועזי. באותה השנה הוצעו השמות לבנוני, מאור, מאירי, שפר וצהר תמורת שם המשפחה וילנסקי; למר משה קשויצקי הוצע השם מזמורי, ולמר סמיאטיצקי הוצע השם שם טוב.
|
|
|
|
|
|
|
◾ לשו"ת בעברית – סדנה מודרכת והרצאה (למבוגרים) – הזדמנות אחרונה להירשם לביקור במרכז התרבות וההדרכה החדש של האקדמיה ללשון העברית למפגש מיוחד: נתחיל בסדנה 'סיפורה של מילה' ונמשיך בהרצאה 'מענה לשון' על תשובות האקדמיה לשאלות הציבור.
|
|
◾ חוויית קיץ עברית משפחתית (סיורי הורים וילדים) – נותרו כרטיסים אחרונים לסיורי הורים וילדים (מגיל 10) במרכז התרבות וההדרכה במהלך חודש יולי. בתוכנית: 'סיפורה של העברית' ו'סיפורה של מילה'.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
