|
|
|
|
|
הִיא מְכִינָה לְאַבָּא תֵּה, אַבָּא קוֹפֶה לָהּ קָפֶה,
הוּא מַחְמִיד לָהּ: "אַתְּ כֹּה חֲמוּדָה..."
הִיא אוֹמֶרֶת: "אַתָּה כֹּה יָפֶה..."
|
|
לפני חודשיים נפטר מאיר שלו מן הסופרים העבריים החשובים של דורנו. הוא כתב רומנים, ספרי עיון ומאמרים, ונודע גם בספריו הרבים לילדים. כתיבתו לילדים מצטיינת בדמיון ובהומור, כמה מן הדמויות שיצר הפכו לחלק מעולמם התרבותי של בני הארץ.
|
ההומור של מאיר שלו בכתיבתו לילדים מיוסד במידה רבה על חדשנות לשונית ועל תחבולות לשון מגוונות. במאמר מיוחד לכבוד שבוע הספר העברי, נציג כמה מהן בלוויית ציטוטים מספריו האהובים.
|
|
|
|
|
נבחרת הנוער של ישראל הצטיינה וזכתה במקום השלישי בתחרות גביע העולם בכדורגל, וזו הזדמנות לבחון מתי וכיצד החלו להשתמש במילה 'נבחרת' במשמעות קבוצת שחקנים.
|
מן העיתונות העברית של שנות העשרים של המאה הקודמת אנו למדים שתחילה השתמשו בצירופים 'קבוצה נבחרת' ו'פלוגה נבחרת', אך במרוצת השנים נשמט שם העצם, והתקבע שם התואר 'נבחרת' לבדו במשמעות הצירוף כולו.
|
השמטת שם העצם והפיכת שם התואר למונח מוכרת ממילים נוספות שהתחדשו בלשוננו: צוללת (קיצור של 'אונייה צוללת'), חצאית ('שמלה חצאית'), גלויה ('איגרת גלויה'), ואפילו מכונית (קיצור של 'עגלה מכונית', עגלה המופעלת על ידי מכונה, מנוע).
|
|
|
|
|
|
|
|
מתחילים לתכנן מה לעשות עם הילדים בקיץ? מרכז התרבות וההדרכה החדש של האקדמיה ללשון העברית מזמין הורים וילדים (מגיל 10) לחוויה עברית משפחתית במהלך חודש יולי.
|
במרכז התרבות וההדרכה שלנו מוצגים פריטים ייחודיים בעלי ערך היסטורי: רהיטים וחפצים מביתו של אליעזר בן־יהודה, ארון ספרים מימי ועד הלשון, הכרטסת של המילונאי הנודע אברהם אבן־שושן ועוד. בתצוגה: מיצג אור־קולי, ציורי קיר ואיורים ייחודיים מעשי ידיהם של אומנים.
|
אתם מוזמנים לבחור אחד משני סוגי סיורים.
|
|
|
|
|
|
|
|
רבים שואלים אותנו כיצד נכון לומר: 'קראתי סיפור לילדיי' או 'הקראתי סיפור לילדיי'?
|
הפועל הרגיל לעניין זה בתנ"ך ובלשון חז"ל הוא קָרָא בבניין קל. בתנ"ך הוא בא בייחוד בתוספת 'באוזני'. הפועל הִקְרִיא, המוכר לנו מספרות חז"ל, משמעו קריאת דבר בעבור אדם שאינו יודע לקרוא בעצמו כדי שיחזור על המילים שהוא חייב לומר.
|
בעבר דנה ועדת הדקדוק של האקדמיה בשאלת התקינות של הִקְרִיא במשמעות שנוצרה בלשון ימינו, והחליטה שאין לפסול אותו במפורש. על כן הרוצה לדבוק בדרכה של העברית הקלסית יקרא סיפור לילדיו או שיר באוזני קהל, ומי שירצה יוכל להקריא סיפור לילדיו ושיר לפני קהל.
|
|
|
|
|
|
הצירוף 'תמוכת ספרים' נקבע במונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976) לציון החפץ ישר־הזווית המשמש לתמיכה בספרים שעל המדף.
|
המילה הראשונה בצירוף – תְּמוֹכָה – נוצרה בעברית החדשה והיא מציינת התקן תומך, כגון קורה או עמוד. תְּמוֹכָה היא צורה אחרת של תּוֹמְכָה – גם היא מן העברית החדשה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
