|
|
|
|
|
חובבי העברית הוותיקים מכירים היטב את ספרו הדק והמרתק של פרופ’ יחזקאל קוטשר "מלים ותולדותיהן" שיצא לאור בשנת תשכ”א (1961), ובו סיפורי גלגוליהן של מילים ברחבי העברית ומחוצה לה. המהדורה הוותיקה אזלה מזמן, ועתה הוציאה האקדמיה ללשון העברית את הספר במהדורה חדשה.
|
הספר מגולל את תולדותיהן של עשרות מילים עבריות – מהן נפוצות מאוד ומהן נדירות. המחבר פורס לפני קוראיו יריעה רחבה של הרקע הבלשני, התרבותי וההיסטורי של המילים ומצביע על קשרים מעניינים ואפילו מפתיעים בין מילים עבריות למילים משפות שונות מאוד ורחוקות מאוד זו מזו. ויש שהוא מפריך אמונות עממיות וחסרות בסיס על קשרים בין מילים. הינה כמה מן המילים שהספר דן בהן: מחוז ונמל, חרוב וקיראט, מַלָּח, סרן טוראי וסמל, יין, גנז וגזבר, שכן סוכן וסגן, שרוול וסרבל.
|
|
|
|
|
האם השלום בן ימינו הוא השלום של התנ”ך?
מה הקשר בין מוסך לסוכה ובין אלתור לאתר? איך כועסים בעברית? מה המשותף לסוחר ולדוור? איך עולם הוא גם מקום וגם זמן?
מניין הגיע עורך הדין של ימינו?
מה הטעות שהולידה את הצירוף עיר בירה?
|
את התשובות על שאלות אלו ואחרות אתם מוזמנים לקרוא בחוברת ״מתגלגלים עם המילים” הפותחת צוהר למכמניה של העברית ולדרכן המרתקת של מילותיה לאורך הדורות.
|
|
|
|
|
|
|
משחק רביעיות מאתגר ומשעשע לכל המשפחה – במשחק 48 קלפים מאוירים באיורים חינניים ומושכי עין. הקלפים מתחלקים ל־12 רביעיות, שבכל אחת מהן ארבע חלופות עבריות למילים לועזיות מחיי היום יום: "משהו מתוק", "משהו על גלגלים", "משהו לשחק", "משהו לטיפוח" ועוד ועוד.
|
|
המשחק "עברית בריבוע" משלב חוויית משחק עם לימוד של חלופות עבריות, והוא ישמח גם ילדים וגם מבוגרים.
|
|
|
|
|
מה החלופה העברית לריצ'רץ' ואיך אומרים קורקינט חשמלי? מהי עוגונית ומה זה צנרן?
משחק זיכרון מאתגר ומשעשע לבילוי עם כל המשפחה.
|
במשחק הזיכרון שלנו שלושים זוגות קלפים מאוירים, בכל זוג מילה לועזית וחלופתה העברית – המטרה: לאסוף את מספר הזוגות הגדול ביותר.
|
|
אתם מוזמנים לרכוש את המשחק כמתנה – לילדים, לאחיינים, לנכדים וגם לעצמכם.
|
|
|
|
|
|
|
נשלמה התקנת מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית על פי כתב יד קאופמן – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה. הכרך השלישי והאחרון לסדר קדשים ולסדר טהרות יצא לאור בסיוון תשפ"ב.
במהדורה זו מובא נוסח המשנה של סופר כתב היד בציון כל הגהותיו, עם העתקה מדויקת ומדוקדקת של הניקוד אשר נוסף על כתב היד בזמן מאוחר יותר. סדר המסכתות הוא כפי סדרן בכתב היד. חלוקת ההלכות היא על פי כתב היד, אך לתועלת המעיינים הותאמה חלוקת ההלכות גם לזו המקובלת בכל הדפוסים.
|
|
מחיר מיוחד לשלושת הכרכים:
|
|
|
|
|
מתוך השפע הגדול שהעניקה לנו גניזת קהיר עלו וצצו עשרות דפי כתב יד אחד שנתפרד. בדפים אלו הועתק ספר השירים – הדיוואן – של המשורר הגדול רבי שמואל הנגיד. שייריו הרבים של הספר נתפזרו ונתגלגלו לימים לספריות ולאוספים שונים ברחבי העולם. בספר שלהלן קיבצנו את כל הדפים ששרדו מן הכרך, ושחזרנו, תוך השוואה לכתבי יד אחרים של הדיוואן, את תבנית הספר ואת סדרו. לצד תצלומי הדפים הבאנו העתקה של השירים הכתובים בהם, בתוספת ניקוד והערות. כעת עומד למולנו עד נוסח קדום וחשוב מאוד של הדיוואן.
|
לקטעי הגניזה של דיוואן שמואל הנגיד נודעת חשיבות יתרה, משום שכתב היד השלם היחיד של הדיוואן, הוא כתב יד ששון, הועתק בשלהי המאה הט״ז, יותר מחמש מאות שנים לאחר מותו של המשורר. כתבי היד מן הגניזה הועתקו סמוך הרבה יותר למועד כתיבתם של שירי הספר. יתרה מזו, מקום העתקתם, מצרים, מצוי בתחומי התרבות הערבית שבתוכה נתעצבה גם שירתנו העברית בספרד. וכך למשל רק בקטעי הגניזה השתמרו במקורן הערבי הכתובות – העשירות במידע היסטורי וביוגרפי – שנתן בראשי השירים עורכו של הדיוואן, יהוסף בן שמואל הנגיד.
|
|
|
|
|
|
|
טעים לבשל בעברית – אנחנו מציעים לכם להנעים את חוויית הבישול כשאתם חגורים בסינר עברי. על הסינר מוצגים שמות עבריים של כלי מטבח, מלווים באיורים מקוריים הלקוחים מתוך מילון מאויר משנת תרצ”ג (1933).
|
|
מילון זה, "כְּלֵי מִטְבָּח", היה השני בסדרת מילוני כיס שראו אור בשנות השלושים של המאה העשרים, והיה חלק ממאמציהם המשותפים של "גְּדוּד מָגִנֵּי הַשָּׂפָה" ושל "הָאִרְגּוּן לְהַשְׁלָטַת הָעִבְרִית" לבסס את מעמדה של השפה העברית כשפת היישוב העברי בארץ ישראל.
|
|
|
|
|
אנחנו מציעים לכם לקנות – לשימושכם או כמתנה מקורית ויצירתית – תיק עברי שינעים ויטעים את חוויית הקניות בעברית תקנית, ויעשיר אתכם באוצרות לשוננו.
|
|
|
|
|
|
|
|
החלטות האקדמיה בדקדוק (מהדורה רביעית)
|
מכירת "חיסול"; בקרוב תצא המהדורה החמישית
בחוברת זו כונסו כל החלטות האקדמיה בתחומי הדקדוק: נטיית השם, ענייני תצורה וניקוד, נטיית הפועל, צירופי שמות, ראשי תיבות, שם המספר, כמה החלטות בתחום התחביר ולבסוף כתיבתן וניקודן של מילים לועזיות ועוד – עם מפתחות מילים ועניינים.
|
כללי הכתיב הפיסוק והתעתיק
בחוברת זו כונסו הכללים האלה: (א) כללי הכתיב המלא שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ז (2017);
(ב) כללי הפיסוק שפורסמו לראשונה בשנת תשנ"ד (1994) ומובאים כאן במהדורה חדשה ומעודכנת;
(ג) כללי התעתיק – מעברית לאותיות לטיניות; מלועזית לעברית; מערבית לעברית – שפורסמו לראשונה בשנת תשע"ב ומובאים כאן עם כמה תיקונים מן המהדורה הקודמת.
|
|
שתי החוברות הן כלי עזר חיוני לעורכי הלשון ולכל מי שעיסוקו בכתיבה.
|
|
|
|
|
השפעתה של התרבות היוונית, ומאוחר יותר התרבות היוונית־הרומית, על לשון היהודים ניכרת בחדירת מספר רב של מילים זרות ושאולות המשמשות בספרות חז”ל בימי התנאים והאמוראים. רבות מהן נטמעו בעברית ומשמשות עד ימינו.
|
בגלוסר בעריכת ד"ר נורית שובל־דודאי מוצגות למעלה מאלף וחמש מאות מילים שאולות מיוונית ומלטינית מן המקורות היהודיים הבתר־מקראיים שהוהדרו במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. בגלוסר צוין זיהוי מקורן היווני או הרומי של המילים ומובא ביאור משמעותן בלוויית מובאות מן הספרות.
|
|
|
|
|
|
|
בספר הזה מכונסים שלושה עשר פרקי מחקר ועיונים אחרים בעברית החדשה. כמחצית מן הפרקים הם עיונים בעברית המתחיה והחיה, הכתובה והמדוברת, ובעשייה בה. מקום חשוב בעיונים האלה תופסות פעולותיהם של ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית שקיבלו על עצמם את מלאכת העשייה בלשון ובהכוונתה, ולא פחות מזה נידונו פעולותיהם של סופרים ושל עושים אחרים בלשון החיה – הכתובה והמדוברת.
|
שלושה פרקים קצרים יוחדו לשני ספרים של שני סופרים ולמקצת ממפעלותיו של חוקר שעשה למען העברית, ושלושה פרקים עוסקים בהיבטים שונים של הוראת העברית כיום ובמקצת מתוצאות מעשי ההוראה ומחדליה בדורנו.
לרכישה כעת במחיר מבצע 66 ₪ בלבד 110 ₪
|
|
|
|
|
כרך זה פותח את "עֵת הֵאָסֵף", אסופת מאמריו של פרופ' זאב בן־חיים, גדול חוקרי העברית שפעלו בארץ ישראל בזמן החדש.
|
המכונס בכרך זה מוצג בשני מדורים. האחד מאמרים על משמעויותיהן וגיזרונן של מילים עבריות וארמיות, והשני מאמרים ורשימות על מילונאות, ובייחוד דברים על מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית, שבן־חיים היה יוזמו, מקימו ומעצב דמותו.
|
מחקריו של בן־חיים חובקים את כל תקופות הלשון העברית ונוגעים בכל סוגי העיון בשפה – בפונולוגיה, במורפולוגיה, בתחביר, באוצר המילים וסידורו ובהכוונת הלשון ותקנתה. מעשה כביר זה התפרס על פני למעלה משבעים שנה – ראשיתו בשנת תרצ״ו ואחריתו בשנת תשס״ח, וגלגולי השפעתו הגדולה על המחקר ועל ההוראה האקדמית של הלשון העברית ומקצועות מדעי היהדות עדיין קשים לאומדן.
|
|
|
|
|
|
|
מתברר שילדים הם גם הלשונאים הטובים בעולם… הם משחקים עם המילים ("קפצולינה"), חוקרים את העברית, וכשהם מרגישים שאין בנמצא מילים שמתארות את המחשבות שלהם, הם פשוט ממציאים אותן ("סחרחורף") ומחדשים את השפה "ההפכפכית" שלנו.
|
ספר מיוחד זה, שכבר נמכר במאות רבות של עותקים, אוצר בתוכו חידושי לשון והברקות מילוליות של ילדים, ולצידם ביאורים והרחבות מאת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית.
|
הספר הוא פרי שיתוף פעולה של המדור לקשרי קהל של האקדמיה ושל "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם", המיזם של שרית ואסף כץ.
|
|
|
|
|
אנחנו מציעים למכירה את ערכת הכרזות שהוכנה לקראת יום העברית תשפ"ג לציון שנת ה־100 למותו של אליעזר בן־יהודה, מחיה השפה העברית.
בערכה שמונה כרזות ססגוניות (גודל A3) הסוקרות תחנות במפעל תחיית העברית – החזון, המילון העברי, הילד העברי הראשון, בית הספר העברי הראשון, ועד הלשון, מלחמת השפות, ולבסוף העברית במאה ה־21. אל הכרזות האלה מצטרפת כרזה חגיגית גדולה (גודל 70*100) שבה מוצגים סיפוריהן של כמה מן המילים שחידש בן־יהודה השגורות בפי כולנו.
|
הערכות נמכרות כעת במחיר עלות והמלאי מוגבל. אתם מוזמנים לקנות את הכרזות ולקשט בהן את הכיתה, את לוח המודעות במשרד או את חדר הילדים בבית.
|
|
|
|
|
|
|
האסופה המהודרת "שָׂפָה קָמָה" מביאה לפני הקוראים מבחר מאמרים וקטעים מתוך "לשוננו לעם" – מדור לענייני הלשון העברית שהתפרסם בעיתון "הארץ" משנת תרצ"ג (1932) ועד שנת תש"ח (1948).
|
המדור הוא מראה מהימנה לנעשה בתחום הלשון העברית בעשורים שקדמו להקמת המדינה. הדיבור העברי כבר רווח ביישוב הארץ־ישראלי, אך עדיין לא היה מובן מאליו. רבים חשו צורך ביד מכוונת בשימוש הלשון ובדרכי ההבעה, ונדרשה השלמת החסר באוצר המילים ובמינוח. לקט הקטעים מלמד על העניין הרב שגילה הציבור הרחב בעברית ובתקנתה, על שאלות התֶּקֶן שהטרידו את מכווני הלשון ועל מקומה החשוב של לשוננו בתהליך התחייה הלאומית.
|
|
|
|
|
הספר בוחן מקרוב את התהליך המופלא והמרתק של הפיכת העברית משפה שהיא נחלתם של יחידים לשפתה של אומה ושל חברה.
|
המחבר ד"ר נתן אפרתי מבסס את סקירתו על תעודות ומסמכים רבים שאסף וניתח ועל המידע שהצטבר במחקר היישוב החדש בארץ ישראל. בכלים של היסטוריון הוא מציג תמונה אמינה ומורכבת של התפתחות הדיבור העברי בארץ. הקוראים מתוודעים לתנאים ולנסיבות שעל רקעם התחוללה תחיית העברית, לכוחות שחוללו אותה ולמאבקים העקרוניים והאישיים שהיו כרוכים בה.
|
המחבר מציג לצד דמותו המרכזית של אליעזר בן־יהודה אישים רבים שתרמו תרומה סגולית לתחיית העברית, והביאו לאחד ההישגים הגדולים ביותר של היישוב העברי בארץ ישראל בעת החדשה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
