האקדמיה ללשון העברית

פורים לשמחה

ילד בתחפושת סופרמן והכיתוב: תחפושת
המילה תחפושת נוצרה כנראה בסוף שנות העשרים או בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים. היא חודשה במשקל המילה המקראית תִּלְבֹּשֶׁת, ודומות לה מילים נוספות ובהן תִּסְפֹּרֶת (מלשון חז"ל), תִּסְרֹקֶת (מן העברית חדשה).

הפועל הִתְחַפֵּשׂ מקורו בתנ"ך: "וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים" (שמואל א כח, ח). מקובל לקשור אותו אל הפועל חיפש, שכן האדם המתחפש משנה את מראהו וגורם לכך שיחפשו אותו.

כל המילים השמחות

מדור חגיגי באתר לקראת פורים

מאלף ומעלף

איור ילדה קוראת ספר עם כיתוב "אם לא התעלפת, קראת סיפור מאלף ולא מעלף"
מְאַלֵּף פירושו 'מחכים', 'שאפשר ללמוד ממנו' – פעלים משורש אל"ף נדירים בתנ"ך: אָלַף בבניין קל פירושו 'למד' והוא נזכר פעם אחת בלבד: "אַל תִּתְרַע אֶת בַּעַל אָף וְאֶת אִישׁ חֵמוֹת לֹא תָבוֹא. פֶּן תֶּאֱלַף אֹרְחֹתָו וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ" (משלי כב, כד–כה). אִלֵּף בבניין פִּעֵל פירושו 'לימד' והוא נזכר רק שלוש פעמים, כולן בספר איוב, למשל: "אִם אַיִן אַתָּה שְׁמַע לִי הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה" (לג, לג).

מְעַלֵּף פירושו 'מביא לידי עילפון'. בתנ"ך הוראתו של השורש על"ף היא 'מכוסה', 'עטוף': "וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף" (בראשית לח, יד). אבל כבר במקרא – בהשאלה – מי שעֻלַּף או הִתְעַלֵּף הוא מי שחושיו כוסו, טושטשו. בימינו נשאל הפועל מעלף להעצמת התפעלות, משל היה הדבר מדהים עד כדי אובדן חושים.

פרסום חדש באתר

יום האישה הבין־לאומי

איור נשים עם כיתוב "יום האישה הבין־לאומי"
חמדה בן־יהודה עלתה לארץ ישראל בגיל 19, ובפיה רק כמה מילים בעברית. בתוך כמה חודשים היא למדה את השפה והייתה שותפה מלאה במפעל המילון של בן־יהודה.

נוסף על כך היא כתבה מאמרים וסיפורים קצרים בעברית שהופיעו בעיתונים "הצבי", "האור" ו"ההשקפה", ולעיתים גם ערכה אותם. עם הזמן הפכה לסופרת בפני עצמה.

מאמרה של רעות גרין בוחן את תרומתה למפעל המילון ושואל מדוע נפקד מקומה בזיכרון הקולקטיבי.

לקריאת המאמר: חמדה בן־יהודה ו"מלחמתה עם השטן"

מדור באתר לרגל יום האישה הבין־לאומי

פעלים הגזורים משמות בעלי חיים

איור חיות ופעלים: להתחזר, להשתפן, להשתבלל, להתחרדן, להתפרפר
שמות בעלי חיים תרמו לאוצר המילים בעברית פעלים מספר. מקצת הפעלים יוצאים מתוך השימוש המושאל בשם בעל החיים לציון תכונה אנושית, ורבים מהם נולדו בלשון הדיבור ובלשון העגה. לאחרים אחיזה ארוכת שנים בלשוננו.

רשימה חלקית: התחזר, התפרפר, התקרנף, השתבלל, השתפן, התעלק, התקרצץ, התכלב, התקפד, התחרדן, התברווז. ובלשון הספרות נמצא גם: התבהם, הזדאב, הזדבב וניטווס.

סקירה חדשה באתר

מכתב בעברית צחה – מהרי הקרפטים לוועד הלשון

מכתב מהכפר טורון לוועד הלשון
בארכיון האקדמיה נמצא מכתב משנת 1932 אל ועד הלשון שנשלח מבית ספר עממי יהודי. מנהלו משה ליבוביץ' פנה לוועד הלשון בבקשה לכתוב את השמות העבריים לחפצים שהיו מצוירים בדף מצורף (שלא נשתמר). מתוכן המכתב הזה נראה שבבית הספר הייתה שפת ההוראה עברית.

מה שלכד את עינינו הוא היעד שממנו נשלח המכתב: הכפר טוֹרוּן היושב בהרי הקרפטים בין שני רכסי הרים באחד המקומות המבודדים באירופה – בין אוקראינה, פולין, סלובקיה והונגריה. אל הכפר מגיעה דרך יחידה, והעיר הגדולה הקרובה ביותר מרוחקת כ־100 קילומטרים. כיום הכפר נמצא בשטח אוקראינה וחיים בו כ־1300 תושבים.

פרסום במדור 'מאוצרות הארכיון'
facebook twitter instagram youtube website 
להתראות באיגרת הבאה!