יום ירושלים

"וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר וְאֶת הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ. וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן, וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן." (בראשית יד, יז–יח) בפסוקים אלו בספר בראשית נזכרת העיר בפעם הראשונה בתנ"ך. הצירוף "מלכיצדק מלך שלם" מקביל לצירוף "אדני צדק מלך ירושלם" שבספר יהושע (י, א ועוד), ומכאן הזיהוי של העיר שלם עם ירושלים. מסורת הזיהוי הזאת עתיקה מאוד והיא נזכרת כבר בתהלים עו, ב: "וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן". מדור מיוחד לציון יום ירושלים להרחבה על שמותיה של ירושלים במקרא

זוכה פרס האקדמיה ללשון העברית

פרס האקדמיה ללשון העברית על שם זאב וציפורה בן־חיים לשנת תשפ"ג הוענק לד"ר אוהד אבודרהם על מחקריו פורצי הדרך בארמית לסוגיה: מנדאית, ארמית בבלית, ארמית נוצרית, ארמית של התרגומים ונבטית. טקס הענקת הפרס היה בבית האקדמיה בהשתתפות משפחת בן־חיים, חברי האקדמיה ועובדיה ומוזמנים. פרס האקדמיה מוענק אחת לשנתיים לחוקרים צעירים שהרימו תרומה חשובה בחקר העברית והארמית ובחקר מסורות הלשון. לפרסום המלא ולנימוקי ועדת הפרס

הגיית העברית הישראלית

מִניין ההגייה העברית שבפינו? לא פעם אנו נשאלים על ההגייה העברית התקנית של העיצורים והתנועות: יש שתמהים על האקדמיה שאינה מתעקשת על הגיית ח ו־ע לועיות, ויש המבקשים לברר אם נכונה השמועה כי הגיית העברית לפי המסורת התימנית היא ההגייה העברית המקורית. כבר מראשית היישוב הציוני בארץ ישראל נתגלע ויכוח בשאלת המבטא הראוי להוראה בבתי הספר – על פי המסורת הספרדית או על פי המסורת האשכנזית. המתנצחים גייסו לטענותיהם סימוכין מן הבלשנות והפילולוגיה (מהי ההגייה המקורית), מתחום החינוך והפדגוגיה (מה יקל על התלמידים לסגֵל) וגם ממצב דוברי העברית בארץ (מי הרוב). קברניטי היישוב לא הגיעו להסכמה, ובבתי הספר בערים ובמושבות לא הגיעו לכלל אחידות. לסקירה על התגבשותו של המבטא הרווח של העברית הישראלית בפרסום חדש באתר

שפת אב ושפת אם – סיור מודרך והרצאה

מי השתמש בעברית לאורך הדורות ומה היא שימשה עבור דובריה? מה היה חלקם של הילדים בדור תחיית הדיבור העברי? ומה אנו למדים על העברית מתוך שיבושי הלשון בדור הילדים של היום? נמשכת ההרשמה! אתם מוזמנים למפגש המשלב סיור מודרך במרכז התרבות וההדרכה החדש והרצאה ייחודית – במפגש נתבונן על העברית משתי נקודות מבט, היסטורית ועכשווית. נסייר בתערוכה שבה מוצגים פריטים מוזיאליים בעלי ערך היסטורי. בהרצאה "גרסא דינקותא" – ילדים יוצרים בעברית – נתמוגג ממילים שהמציאו ילדים ומביטויים שפירשו בדרכם. נותרו כרטיסים אחרונים – מהרו להירשם! לפרטים נוספים ולהרשמה

ישליו אוהבייך

שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" – כך מברכים עולי הרגל את העיר ואת יושביה במזמור תהלים קכב. "שאלו שלום ירושלים" – דִּרשו את שלומה של העיר. ומה פירוש "ישליו אוהביך"? אוהבייך יִשְׁלְווּ, יהיו שלווים. המילים שָׁלֵו ושַׁלְוָה שייכות לשורש של"ו, והפועל יִשְׁלָיוּ – לשורש של"י. שורשים אלו מתחלפים ביניהם, וככל הנראה של"ו הוא השורש המקורי. ומה פשר הצורה הדקדוקית יִשְׁלָיוּ? להסבר ולהרחבה

ברחובות ירושלים

מי היה בנימין מטודלה וכיצד הגיע סמל של עיר בספרד לפינת הרחוב הקרוי על שמו? כיצד הגיעו אוסישקין וארלוזורוב לשכונה של משוררי ספרד? והאם ידיעה בדקדוק עשויה לסייע לכותבי שלטי הרחובות? לציון יום ירושלים אנו מביאים את מאמרו של גד בן־עמי צרפתי העונה על שאלות אלו ואחרות ועוסק בסוגיות לשון אגב טיול ברחובות ירושלים. לקריאת המאמר