מילים חדשות בעברית!

בישיבתה האחרונה של האקדמיה ללשון העברית, שהייתה בכ"ו בניסן תשפ"ג, 17 באפריל 2023, אושרו רשימות מונחים בשלושה תחומים: שיווק ופרסום, ארכיונאות ועישון. עוד אושרו מונחים יחידים ומילים בשימוש כללי, וכן כמה החלטות בדקדוק. במונחים החדשים: מנושב (windy), פֵּירוא (rewilding), קיהול (טרגטינג), רַחֶשֶׁת (באז), שֶׁתֶף (feed), גִּזְלוּת דעת (גזלייטינג). רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה, מציינת שמפעל המינוח המתמשך של האקדמיה הוא פרי שיתוף פעולה מבורך בין אנשי מקצוע ובין נציגי האקדמיה ללשון העברית, הפועלים בוועדות המינוח המקצועיות בהתנדבות ובמסירות, מתוך אהבת העברית ובחדוות יצירה, לקדם את המינוח העברי בתחומים שונים. "כעובדי האקדמיה אנחנו מתרגשים מן המחויבות של חברי הוועדות לעבודתם האורכת שנים, ומגיעה להם תודה גדולה," הדגישה גדיש להרחבה ולרשימות המונחים המלאות

מאה שנים לגדוד מגיני השפה

התדעו מי אנכי? מגדוד מגיני השפה! יהודי, דבר עברית, שפת עמך וארצך! יהודי, זכור תמיד כי עברית היא שפתך! לפני מאה שנים בדיוק, בשבוע שבין ד' באייר לי"א באייר תרפ"ג (1923), נוסד "גדוד מגיני השפה בארץ ישראל" – ארגון של בני נוער ושל צעירים שפעל כמעט עשור וזכה לגיבוי של בכירי היישוב ושל מוסדותיו. חברי הגדוד פרסמו כרוזים, פנו לאנשי ציבור, הפריעו לאירועים שהתנהלו בשפות לועזיות ועוד. הצעירים שהיו חברים בגדוד מגיני השפה נכנסו להיסטוריה כמי שמילאו תפקיד חשוב במאבק הלאומי להשלטת העברית. עוד על גדוד מגיני השפה הסכת מיוחד על הפעילות של גדוד מגיני השפה העברית – להאזנה: ספוטיפיי | אפל מיוזיק | גוגל פודקאסט | יוטיוב

שפת אב ושפת אם – סיור מודרך והרצאה

מרכז התרבות וההדרכה החדש של האקדמיה מזמין את הציבור למפגש המשלב סיור מודרך והרצאה. בסיור ייחשפו המבקרים לתערוכה שבה מוצגים פריטים מוזיאליים בעלי ערך היסטורי: רהיטים וחפצים מביתו של אליעזר בן־יהודה, הכרטסת של המילונאי הנודע אברהם אבן־שושן ועוד. בהרצאה "גרסא דינקותא" – ילדים יוצרים בעברית – נתמוגג ממילים שהמציאו ילדים ומביטויים שפירשו בדרכם, ונשוחח על היכולת המופלאה של בני האדם לרכוש שפה ולהשתמש בה. המפגש יתקיים בבית האקדמיה ללשון העברית בקריית האוניברסיטה בגבעת רם בירושלים. מספר הכרטיסים מוגבל – מהרו להירשם: לפרטים נוספים ולהרשמה נפתח מועד למפגש היכרות למורים ולמדריכים.

מה עוד חדש באקדמיה?

◾ כשהקולנוע והעברית נפגשו – הרצאה מקוונת – ביום ראשון הקרוב – ט"ז בטבת, 7 במאי – בשעה 19:00 תוכלו לצפות בהרצאה ב"זום" של ד"ר מירי בר־זיו לוי על הקשר בין המאבק לתחיית העברית ובין הקולנוע העברי. בשנות ה־30 של המאה העשרים התחולל מפגש דרמטי בין שני חלומות צעירים – הדיבור העברי והקולנוע. איך נראה ונשמע המפגש הזה? בהרצאה נבחן איך התפתח הייצוג הקולנועי של הדיבור העברי בכלל ושל הדיבור הצברי בפרט. לפרטים נוספים ולהרשמה ◾ לשוננו פה, ב – יצא לאור כרך חדש של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה. מאמר לדוגמה: על כבשים ועל עצים – התבוננות חדשה ב"אילי הצדק" (יש' סא 3) מאת עדי אמסטרדם לתוכן העניינים ולרכישה

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות. למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן. לנטייה המלאה לעומת זאת המילה סָב נוטה ללא יו"ד: סָבְךָ, סָבֵךְ, סָבוֹ, סָבָהּ, סָבֵנוּ, סָבְכֶם, סָבָן. לנטייה המלאה ומה נטייתן של המילים אָח וחָם? מילים אלו נוטות בדומה למילה אָב: למשל: אָחִיו, אָחִיהָ, אֲחִיכֶן; חָמִיו, חָמִיהָ. להרחבה בפרסום באתר

מזור – תרופה או מחלה?

המילה מָזוֹר משמשת את דוברי העברית בימינו במשמעות 'סעד', 'חסד' ואפילו 'נחמה' – בדרך כלל בלשון מוגבהת. כך למשל נכתב לאחרונה באחד העיתונים היומיים: "הביטוח הלאומי מייצג יותר מכול את הערבות ההדדית בחברה, את הסיוע לחלש ולנזקק והענקת מזור למי שזקוק לכך". ואולם נראה שבמקורות העברית המילה מזור מציינת גם את המשמעות ההפוכה – חולי ומכאוב – ואולי רק אותה, כמו שעולה מן התקבולת בנבואת הושע: "וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת חׇלְיוֹ וִיהוּדָה אֶת מְזֹרוֹ" (ה, יג). מכאן אף למדו חז"ל כי "אין מזור אלא ייסורין" (בבלי סנהדרין צב ע"א). להרחבה בפרסום חדש באתר