|
|
|
את המילה עצמאות חידש על פי עדותו איתמר בן אב"י, כנראה בראשית המאה העשרים. וכך הוא כותב בספרו האוטוביוגרפי "עם שחר עצמאותנו":
|
הנה רואה אני בדמיוני את 'אחרית הימים'… הנה נקבצים ובאים אחינו מכל פזוריהם לארץ האבות… הנה שולח לפנינו אלהי אבותינו את הרצון והעוז להקים על יסודם את העצמאות העברית בכל תפארתה.
ברקע חידושו של בן אב"י עומדים ביטויים מלשון חז"ל כגון 'לעצמו' ו'בעצמו', המציינים שעושה הפעולה מבצע אותה בכוחו שלו, ללא עזרת אחרים.
מדור ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה
מדור ליום העצמאות
|
|
|
|
– מה זה שמבלולו? – איזה משחק ילדים ידוע קרוי בכרמיאל צ'ין צ'אן צ'ון? – מיהו זינח ומהי דופייה?
לקראת יום העצמאות ה־75 של מדינת ישראל פנינו אליכם בבקשה שתשתפו אותנו בעגה המקומית של יישובכם. רבים נענו לפנייה ושלחו מילים וביטויים ייחודיים ליישובם וצירפו להם הגדרות, דוגמאות שימוש וסיפורים. המילים האלה אף העירו במקצת הכותבים "זיכרונות מתוקים של ילדות" (כך כתבה לנו למשל אתי שסיפרה על מילים מילדותה בראש העין).
|
|
|
|
|
|
נפתלי הרץ אימבר, משורר עברי צעיר וציוני נלהב, העניק את השם 'תקוותנו' לשיר הלל שכתב על ההתעוררות הציונית בסוף המאה התשע עשרה. שני בתי השיר הראשונים – בכמה שינויים – זכו להיות המנונהּ הלאומי של מדינת ישראל הקרוי "התקווה".
|
תקווה משמשת במקרא בהוראת 'ציפייה', 'תוחלת', וכך היא משמשת גם בפי דוברי העברית בימינו.
|
|
|
|
|
|
מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר אַךְ רֹאשֵׁנוּ לֹא יִשַּׁח לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ תָּמִיד אָנוּ אָנוּ הַפַּלְמָ"ח
כידוע סַעַר וסְעָרָה חד הם. בלשון המקרא מרובים שמות עצם המביעים עניין אחד והם כעין צורות זכר ונקבה. דוגמאות נוספות: גַּן וגַנָּה (או גִּנָּה), נָתִיב ונְתִיבָה, מַשְׁעֵן ומַשְׁעֵנָה, אֹפֶל ואֲפֵלָה, חוֹתָם וחוֹתֶמֶת, אָשָׁם ואַשְׁמָה, קָצֶה וקָצָה, שִׂיחַ ושִׂיחָה.
הפועל יִשַּׁח – מן השורש שח"ח – פירושו 'יהיה כפוף'. פעלים מן השורש הזה רגילים בלשון השירה המקראית והנבואה, כבדברי ישעיהו "וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם… עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל, וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים" (ב, ט–יא) או בתהלים "מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי" וגו' (תהלים מב, יב; מג, ה).
עוד ביאורים למילות שירו של זרובבל יצחק בפרסום חדש לציון יום העצמאות ה־75
|
|
|
|
|
“עם התקרבות המועד לקביעת מועצת שלטון זמנית ע"י ועדת האו"ם יש לכנס ולפרסם את כל החומר הלשוני והמונחים לחיי המדינה, חוקתה, משטרה, מוסדותיה, נציגיה, פקידים נבחרי וממונים."
ערב קום המדינה פנה דוד בן־גוריון אל ועד הלשון בעניין קביעת מונחים בעברית למוסדות המדינה והשלטון. המכתב נשלח בכ"ד בשבט תש"ח, 4 בפברואר 1948, ערב כינונה של מועצת המדינה הזמנית. הימים היו ימי מלחמת העצמאות שפרצה למוחרת כ"ט בנובמבר, ובן־גוריון, שהיה נתון ראשו ורובו במאורעות הימים המכריעים ההם, מצא זמן וכוח להתעסק גם במינוח העברי.
|
במכתבו פירט בן־גוריון את מחשבותיו על הגופים ועל המוסדות העתידים לקום במדינה וציין את בעלי התפקידים הבכירים שיכהנו בהם.
לעיון במסמך הארכיוני
|
|
|
|
|
|
|
|
|