|
|
|
בערב שביעי פסח התבשרנו כי מאיר שלו, מן הסופרים העבריים החשובים של דורנו, הלך לעולמו.
|
מאיר שלו ינק את האהבה לעברית מהוריו. אביו יצחק שלו היה משורר, סופר וחבר האקדמיה ללשון העברית, ואימו בתיה (בן ברק), בת נהלל, הייתה מורה לתנ"ך.
מאיר שלו שאב בכתיבתו מן התנ"ך וליהטט בין משלבי השפה. בראיונות שהעניק בשנים האחרונות הוא ביכה על התרדדות הכתיבה והשיח, אך מצד שני ואגב התפלמסות עם האקדמיה ללשון העברית טען כי על העברית להשתנות, להשתכלל ולהתאים את עצמה למציאות המשתנה והמתפתחת.
לפרסום באתר שתיים דובים – שגיאה דקדוקית?
|
|
|
|
המילה המקראית שׁוֹאָה יוחדה לציון רצח היהודים על אדמת אירופה. למילה שׁוֹאָה גוני משמעות שונים בתנ"ך: שממה, סוּפה וגם אסון וחורבן. למשל: "יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל" (צפניה א, טו).
משורש המילה שׁוֹאָה יש במקרא כמה פעלים שמשמעם 'נהרס', 'נעשה שומם', כגון "עַד אֲשֶׁר אִם שָׁאוּ עָרִים מֵאֵין יוֹשֵׁב וּבָתִּים מֵאֵין אָדָם וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה" (ישעיהו ו, יא). ומקובל לקשור את שׁוֹאָה למילה שָׁוְא המציינת ריקנות.
מדור מיוחד באתר לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה
|
|
|
|
|
|
יצא לאור גיליון חדש של כתב העת 'העברית' – בגיליון כונסו ההרצאות שנישאו בכינוס "לשון ומנהיגות" שקיימה האקדמיה ללשון העברית לכבוד ספרם של מוטי גולני ויהודה ריינהרץ "האב המייסד: חיים וייצמן, ביוגרפיה, 1922–1952" (תל אביב תש"ף).
|
|
|
|
|
|
אוּד מֻצָּל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה.
המילה אוּד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים.
את האוד המקראי אנו פוגשים בשלוש נבואות בהקשר של שרפה ובמשמעות מושאלת: "זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים" (ישעיהו ז, ד), "וַתִּהְיוּ כְּאוּד מֻצָּל מִשְּׂרֵפָה" (עמוס ד, יא), "הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ" (זכריה ג, ב).
לצד הביטוי 'אוד מוצל' משמשים במשמעות קרובה הצירופים 'שריד ופליט' ו'שארית הפלֵטה' הלקוחים אף הם מן התנ"ך.
|
|
|
|
|
באוסף החפצים של מוזאון יד ושם שמור ספר ללימוד עברית, ספרה של רות שטקלמכר, שלמדה בבית הספר היהודי בפראג. בנובמבר 1939 היא יצאה עם קבוצת בני נוער מאזור צ'כוסלובקיה, שנכבש זה מכבר בידי הגרמנים, הגיעה לאיטליה ומשם הפליגה לארץ ישראל. הספר הוא שריד לתרבות העברית ששגשגה באירופה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
בצ'כוסלובקיה פעלה רשת החינוך "תרבות", אשר הקימה בתי ספר עבריים ציוניים בארצות מזרח אירופה. מטרתה הייתה להפיץ את השפה העברית ואת התרבות העברית. נוסף על כך יזמה הרשת גם קורסים ללימוד עברית והפצת ספרים עבריים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|