|
|
|
|
|
בלשון חז"ל מילים מן השורש כש"ר נפוצות מאוד, וייתכן שהדבר קשור לשימושן הרוֹוח של מילים מקבילות בארמית.
|
מכיוון שספרות חז"ל משופעת בדיונים הלכתיים, אך טבעי הוא שהמילה כָּשֵׁר נתייחדה בה בעיקר למה שהוא טוב וראוי על פי ההלכה: "כל השופרות כשרים חוץ משל פרה" (משנה ראש השנה ג, ב), "כל היום כשר לקריאת מגילה" (משנה מגילה ב, ה).
|
גם כיום המילים כָּשֵׁר וכַשְׁרוּת שייכות בעיקר לעולם ההלכה, ולרוב הן באות לציין דברים המותרים באכילה. אך יש שהן משמשות בהקשרים כלליים, כגון 'קולות כשרים', 'ראָיה כשרה'. ניגודו של כָּשֵׁר הוא פָּסוּל.
מה הקשר בין הכשרת המטבח לפסח ובין מכון הכושר? מה משותף למכשיר ולתכשיר? ומה לכל אלו ולכישרון?
|
|
|
|
|
|
|
◾ "היא מדינת ישראל" – איך נקבע שמה של המדינה? בהרצאתה של רונית גדיש יוצגו ההצעות המפתיעות לשם המדינה, הנימוקים, הוויכוחים האידאולוגיים, וגם יסופר מי קבע בסופו של דבר את השם, ואיך הוא התקבל בקרב תושבי הארץ ובקרב היהודים שמחוצה לה.
מועד ההרצאה: יום ראשון ב' באייר (23 באפריל) בשעה 19:00. לפרטים נוספים ולהרשמה
◾ הפזמניק יוצא לחמשוש: סודות הסלנג הצבאי – הרצאתו של הלשונאי ד"ר רוביק רוזנטל על השפה הצבאית המכונה 'צהלית': כמו בסלנג גם בשפה הצבאית יש תהליכי התחדשות והתיישנות, והיא משקפת מצד אחד את 'שפת העם של צבא העם', ומצד שני את הסלנג המיוחד של חילות וחטיבות שונים.
|
|
|
|
|
מה הקשר בין אג'ואים, פיכו, כלבויניק ובחן?
|
לרגל יום העצמאות ה־75 של מדינת ישראל אנחנו מזמינים אתכם לחגוג איתנו את השפה הייחודית ליישוב שלכם.
אנחנו פונים אליכם – ציבור העוקבים והאוהדים – בבקשה שתשתפו אותנו בעגה המקומית (סלנג) ובניבי לשון מקומיים שמיוחדים רק ליישוב שלכם – העיר, הקיבוץ, המושב, השכונה.
המילים והביטויים שתשלחו אלינו עם ההגדרות והסיפורים שתספרו לנו עליהם יפורסמו לקראת יום העצמאות ה־75.
להרחבה ולטופס לשליחת המילים והביטויים שלכם
|
|
|
|
|
|
|
במרכז ההגדה של פסח מובאים פסוקים מסיפור יציאת מצרים ולצידם דרשות וביאורים. בהגדות רבות, ובייחוד בהגדות אשכנזיות, בא לפני ציטוטי הפסוקים הביטוי "כְּמָה שנאמר" – לעומת "כְּמוֹ שנאמר" בהגדות אחרות. נשאלנו כיצד נכון להגות את המילה 'כמה' בביטוי זה.
|
הביטוי כְּמָה שֶׁ־ זהה במשמעו לביטוי כְּמוֹ שֶׁ־, אך אינו נהגה בקמץ קטן כפי שיש הטועים לחשוב, אלא בקמץ רגיל שתנועתו a, כלומר ההגייה הנכונה היא kema.
|
מקור הצורה כְּמָה (או כְּמָא) – בארמית. צורה זו מוכרת למשל מתרגום אונקלוס לתורה שבו היא מופיעה תמורת המילה כְּמוֹ (אך בצורות הנוטות הבסיס הוא כְּוָת־, כגון כְּוָתֵיהּ [=כמותו]).
להרחבה על הביטוי
|
|
|
|
|
|
פרופ' אהרן ממן מוכר לנו, אנשי האקדמיה ללשון העברית, כחוקר וכמרצה. אנו מכירים את מחקריו על חוכמת הלשון בימי הביניים ועל לשונות היהודים, את עיסוקו היסודי בקטעי הגניזה ואת תרומתו החשובה למפעל מסורות הלשון.
|
לרגל בחירתו לנשיא האקדמיה, ריאיינה אותו רות שטרן, העורכת החדשה של ידיעון האקדמיה 'אקדם', ושאלה אותו על ההיבטים הידועים פחות של חייו – ילדותו במרוקו, העלייה ארצה בנעוריו, הבחירה ללמוד לשון, וגם על עשייתו למען שימור התרבות של יהודי ספרד והמזרח.
לריאיון המלא
לגיליון החדש של ידיעון האקדמיה – 'אקדם'
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
