|
|
|
מתווה הוא תוכנית פעולה בקווים כלליים וכן סרטוט בקווים כלליים (סקיצה).
|
המילה שקולה במשקל מילים כמו מִבְנֶה, מִקְרֶה. שורשה תו"י הוא הרחבה מן תָּו (סימן). במקרא מופיעים שני פעלים משורש זה – תִּוָּה והִתְוָה – במשמעות סימֵן, רשם תו.
|
המילה מִתְוֶה קרובה למילה מִתְוָה – בנקבה, חידושו חיים נחמן ביאליק, על דרך מִצְוָה, מִשְׁנָה.
|
בעבר נחשבה צורת הנקבה למונח התקני, אך במהלך השנים השתרשה בציבור דווקא הצורה הזכרית מתוֶה, והאקדמיה אימצה אותה.
ומה הקשר בין מִתווה למַטווה? לפרסום באתר
|
|
|
|
"אחיי ורעיי, מה מאושרים היננו כולנו לחיות בדור זה, הוא הדור אשר בו קמו לתחייה עמנו, ארצנו ולשוננו. ומה יעלוז ליבי אנוכי יליד ירושלים, שראיתי את ארצנו בימי ילדותי בחורבנה, לראותה בפריחתה ושוב אליה בניה נידחיה."
באתר האקדמיה פתחנו עמוד מיוחד הסוקר תחנות בחייו של דוד ילין (תרכ"ד–תש"ב; 1864–1941) ואת פעילותו הענפה. דוד ילין היה מראשוני המורים העבריים, חוקר המקרא והעברית ומן המנהיגים החשובים ביישוב העברי בארץ ישראל. ילין פעל כל חייו למען תחיית הלשון העברית, היה חבר ועד הלשון למן הקמתו וכיהן כנשיאו.
המובאה לעיל לקוחה מתוך הקלטה של דוד ילין בקולו. לשמיעת הקטע המלא בקרו בעמוד המיוחד באתר.
|
|
|
|
|
|
◾ הרצאה מקוונת: האידאולוג שהפך למותג רבים נרשמו כבר להרצאה מקוונת (ב"זום") שתספר את סיפור חייו של אליעזר בן־יהודה במקביל לסיפור התחייה של הדיבור העברי, ותסקור את תחנות המפתח של חייו.
|
|
|
|
מחפשים מתנה לחג? במקום לאמץ את הראש ולקנות שוב מערכת מחבתות או שובר קנייה שלעולם לא ינוצל – אנחנו ממליצים לכם להפתיע את היקרים לכם במתנה עברית מקורית ויצירתית לחג שכל המשפחה תמצא בה הנאה.
במארז החגיגי שלנו תמצאו את הפריטים האלה:
|
– המילון למונחי היין ובו כ־220 מונחים, מקצתם מילים חדשות בעברית
|
– משחק רביעיות או משחק זיכרון לכל המשפחה
|
|
|
|
|
|
"מַחֲאִי, מַחֲאִי כַּפַּיִם נִסַּע לִירוּשָׁלַיִם"
נשאלנו אם נכון לשיר 'מחי מחי כפיים' גם אם שרים את שיר המשחק הזה לבן ולא לבת. תשובתנו היא שאם אומנם רוצים לשיר 'מחי מחי כפיים' – הניסוח אינו אמור להיות תלוי במינו של הפעוט. ואולם לא אלו המילים המקוריות של השיר.
השיר פורסם לראשונה בשנת תש"ד (1944) בשער דבר לילדים, כפי שמצאה ופרסמה חוקרת ספרות הילדים נעמי בן־גור, ובו הנוסח הוא 'מחאי, מחאי כפיים'.
|
לימים השתבשה צורת הציווי מַחֲאִי והתקבע בפי רבים הנוסח 'מְחִי, מְחִי כפיים'. בגרסה זו הובנה המילה מְחִי כשם פעולה (על משקל בְּכִי, שְׁבִי) שמשמעותו 'הכאה'. המילה מְחִי מוכרת בצירופים 'במחי יד', 'במחי קולמוס'.
עוד על סיפורו של שיר הילדים הנודע ועל הזווית הלשונית
|
|
|
|
|
באל"ף־בי"ת הקדום – כתב דעץ וגם הכתב הארמי של תקופת הבית הראשון – אין אותיות "סופיות", כלומר אין כפל צורות לאותיות מנצפ"ך.
צורתן המקורית של אותיות נצפ"ך היא דווקא הצורה שבה הקו נמשך כלפי מטה: ן, ץ, ף, ך. צורת אות זו נקראת 'פשוטה' (כלומר ישרה, בדומה ליד פשוטה, ההפך מיד כפופה).
|
מצורות אלו התפתחה האות הכפופה הנכתבת באמצע מילה. בשעת הכתיבה נוטים למשוך את הקולמוס שמאלה, בכיוון הכתיבה, וכך באמצע מילה הפך הקו הפשוט לקו כפוף הפונה שמאלה.
|
באותיות הנוטות מלכתחילה לכיוון הכתיבה (דוגמת ב, ע) לא נוצרו שתי צורות, ואילו באלה שלא נטו – ך, ף, ץ, ן – נוצרה חלופה כפופה המשמשת ברצף הכתיבה.
ומה התהליך שחל באות מ"ם? להרחבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|