אלמוגי ארץ ישראל

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה במרחשוון תשפ"ג, נובמבר 2022, אושרה רשימה של כשמונים שמות של אלמוגי ישראל – רובם אלמוגים השוכנים במפרץ אילת. בשמות החדשים: שִׁטִּית, נַפְתּוּלִית, מְצֻלָּעוֹן, אַלְמֻגָּלִיל, חָפָן, דִּשְׁאָן־עַז, מוֹחָן, חַסָּתִית, אַלְמֹג־אֵשׁ, אַלְמֻגָּן ועוד. לדברי פרופ' יוסי הלר, יו"ר הועדה למונחי זואולוגיה, "שם עברי נועד להגביר את המודעות לעולם החי של ארץ ישראל והוא נועד בראש וראשונה לחובב הטבע. השם מציין תכונה בולטת של בעל החיים ומקל עלינו לזהותו. השם העברי נועד גם לחובבי טבע במעבדה, למורים, לאנשי שמירת טבע, למדריכי טבע, לסופרים ולתקשורת". פרסום באתר ynet מצגת ובה מבחר מן השמות החדשים מלווים באיורים ובתצלומים

חיים נחמן ביאליק איש הלשון

"הלשון העברית היא היא הקרן הקיימת הרוחנית שלנו, ואי אפשר בלי לשון עברית כמו שאי אפשר בלי אדמה. אינני מאמין שהקבוץ הארץ־ישראלי יוכל לגדול ולשגשג בלי שגשוג הלשון העברית; אינני מאמין שנהפך לאומה בלי תקנתה ושכלולה הגמור של הלשון העברית". (ח"נ ביאליק, "להרחבת הלשון ותיקונה", תר"ץ 1930) הפרק השישי בהסכת שלנו 'המחיה' מוקדש לחיים נחמן ביאליק לציון 150 שנה להולדתו: אתם אולי מכירים אותו כמשורר הלאומי, אבל הוא גם מי שמתמודד ראש בראש עם אליעזר בן־יהודה על תואר המחדש הפורה ביותר של העברית. להאזנה: ספוטיפיי | אפל מיוזיק | גוגל | פודקאסט | יוטיוב להאזנה לכל ששת פרקי ההסכת 'המחיה' – ההסכת שצולל לנבכי התקופה המרתקת שבמהלכה הוחייתה העברית.

פלישתה של מילה

בציון שנה לפלישה הרוסית לאוקראינה אנו מביאים את סיפורה המפתיע של המילה פלישה. המילה נשמעת ותיקה בעברית, אך היא אינה מתועדת במקורותינו הקדומים. השורש פל"ש מופיע בתנ"ך רק בהקשר של התפלשות בעפר או באפר וכלל לא במובן של כניסה וחדירה. מלשון חכמים אנו מכירים את השורש פל"ש במשמע בקיעה ומעבר מצד אל צד – אך אין שימוש בשורש זה בבניין קל, אלא בעיקר בבניינים פיעל ופועל. בן־יהודה חידש את המילה פלישה במשמע הגירה – מעבר של אנשים מארץ לארץ. כך נכתב במילונו, שבו מסומן הערך כחידוש של המחבר: "פלישה – חדירה והגירה אל ארץ מן הארצות"; נראה שמלכתחילה כיוון בן־יהודה לייחד למילה פלישה משמע של כניסה אל הארץ (immigration), לעומת הגירה שמשמעה עזיבה ומעבר לארץ אחרת (emigration). איך קיבלה המילה את המשמעות של חדירה צבאית לארץ אחרת? להרחבה בפרסום חדש באתר

מתי משתמשים בנקודה ופסיק?

נקודה ופסיק מורים על הפסק הגדול מזה המסומן בפסיק וקטן מזה המסומן בנקודה. ‍‍‍הינה דוגמאות לשימוש בנקודה ופסיק: ‍‍‍‍‍‍‍‍א. בין משפטים שהם עצמאיים מבחינה דקדוקית, אבל קשורים זה בזה קשר ענייני אמיץ. למשל: אשריך שבן זה יצא מחלציך; כמותו ירבו בישראל! (מתוך "השערה" מאת מנדלי מוכר ספרים) ‍‍ב. בפירוט עניינים כדי להפריד בין צירופי עניינים שונים – במיוחד כשמדובר ביחידות ארוכות וביחידות הכוללות סימני פיסוק אחרים. למשל: מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. לשימושים נוספים בנקודה ופסיק ולדוגמאות נוספות – מתוך כללי הפיסוק

התצלומים המסתוריים מארכיון האקדמיה

בארכיון שלנו שמורים שני תצלומים מסתוריים, המתעדים כינוס רב רושם ורב משתתפים. התצלומים נמצאו ללא תיאור או מסמך מלווה ועוררו בקרב החוקרים שלנו עניין רב. מי הם המצולמים? היכן התכנסו ובאיזה מעמד? לאחר ניסיונות זיהוי שלא עלו יפה נועצנו בד"ר נתן שיפריס והוא פיצח את התעלומה. התצלומים צולמו בווינה בשנת 1913 במהלך הוועידה השנייה של ההסתדרות העולמית לשפה ולתרבות העברית בהשתתפות סופרים ואנשי תרבות יהודים מארץ ישראל ומארצות אירופה. לצפייה בתמונות ולהרחבה על זהות המצולמים ועל הוועידה בפרסום חדש במדור 'מאוצרות הארכיון'

שבק חיים

לעיתים אנו אומרים על הטלפון שהוא "שבק חיים", וגם על המחשב או על המצבר, כאילו אי פעם היו למכשירים האלה חיים… אבל מהו בדיוק "שבק"? את הפועל שָׁבַק קיבלנו מן הארמית. בלשון זו צורת הפועל היא שְׁבַק, ומשמעותו היסודית היא 'עזב', 'השאיר', 'הִניח'. מילים מן השורש שׁב"ק מוכרות כבר מן הארמית המקראית של ספרי עזרא ודניאל, למשל: "וּמַלְכוּתָה לְעַם אׇחֳרָן לָא תִשְׁתְּבִק" (דניאל ב, מד), ובתרגום לעברית: והמלכות לא תיעזב לעם אחר. ומה פשר הביטוי 'שבק חיים'? להרחבה בפרסום חדש במדור 'מטבעות לשון'