כינוס מיוחד: מאה שנים למותו של אליעזר בן־יהודה

◾ הזמנה לכינוס – הציבור מוזמן לכינוס מיוחד לציון מאה שנה למותו של אליעזר בן־יהודה: עיון במפעלותיו ובמפעלות בני דורו. הכינוס – פרי שיתוף פעולה בין האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובין האקדמיה ללשון העברית – יתקיים בבית האקדמיה הלאומית למדעים ביום שני כ"ט בשבט תשפ"ג, 20 בפברואר 2023 בשעה 16:00. הכינוס ישודר גם בשידור חי באתר האקדמיה למדעים. לתוכנית האירוע ולטופס הרשמה ◾ סיכום יום העברית תשפ"ג – אתם מוזמנים לצפות בשני רבי־שיח ובאחת ההרצאות מן האירוע המרכזי שלנו לציון יום העברית. לצפייה לעמוד המסכם את שלל הפעילויות ביום העברית

לקראת ט"ו בשבט

‍‍המילה המחודשת עַלְוָה מציינת את כל העלים שבעץ או בשיח. אפשר למצוא את המילה גם בתיאורים בוטניים וגם בספרות. הינה דוגמה משירו היפה של יעקב שבתאי "היה מעשה במלך": ‍‍‍‍הָעֵץ, עוֹלָלִי, שַׁלְוָה בּוֹ, עַלְוָה וַעֲנַף תִּפְאֶרֶת, וְקַן צִפּוֹר נֶחְבָּא בּוֹ, בַּקֵּן צִפּוֹר דּוֹגֶרֶת. ‍‍‍‍‍‍מן העלווה נולד גם שם הציפור עַלְוִית (עלווית) – ציפור קטנה ממשפחת הסבכיים שעלוות העצים מספקת לה הסוואה. מדור מיוחד באתר לקראת ט"ו בשבט השתתפו בחידון המיוחד לחג

החינוך העברי

לחינוך העברי בארץ ישראל הייתה תרומה מכרעת לתחיית השפה העברית. הגננות העבריות והמורים העבריים הראשונים ראו בעבודת ההוראה ייעוד לאומי נעלה וקיבלו על עצמם להפיץ את העברית החיה גם מחוץ לכותלי בתי הספר. המורים והגננות הם שנטעו את העברית בפי הילדים בארץ ישראל ויצרו "איים" של דוברי עברית. הפרק השני והפרק השלישי בהסכת החדש שלנו הַמְּחַיֶּה מוקדשים למורים העבריים ולגננות העבריות – הגיבורים והגיבורות שעשו את הלא־ייאמן והחיו את השפה העברית. עוד על ההסכת החדש ולהאזנה לפרקים

גלגוליה של צד"י

צד"י אולי אינה האות השכיחה בתשבצים ובשלטים, אבל מעטים יודעים כי היא מציינת את אחד העיצורים המיוחדים ורבי התהפּוכות בתולדות העברית. ההגייה הרווחת של האות צ בעברית של ימינו – כרצף העיצורים ts – נחשבת הגייה חדשה למדי. אין זו אלא הגיית האות צ במסורת ההגייה האשכנזית (בעברית וביידיש). במקורהּ כנראה נהגתה ה־צ העברית בדומה להגיית ص בערבית – מעין ס שנהגית בלחץ, כמו בשם בירת תימן סַ'נְעַא. כך היא הגיית ה־צ במסורות ההגייה של קריאת המקרא בפי עֲדות ישראל שבתחום השפעת הערבית, כגון מסורת ההגייה הספרדית לתפוצותיה ומסורת ההגייה התימנית. להרחבה בתשובה חדשה באתר

אמצו ביטוי לט"ו בשבט

"כי האדם עץ השדה כמו האדם גם העץ צומח כמו העץ האדם נגדע" כך כתב נתן זך בשירו "עץ השדה". דימוי האדם לעץ השדה, כלומר עץ מאכל, קיבל את השראתו מן הפסוק בספר דברים: "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתׇפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר?" (כ, יט). מקובל לפרש את הפסוק כשאלה רטורית: וכי עץ המאכל הוא אדם – שאתה נלחם בו בעת מצור ומונע ממנו לעשות פרי? הרי עץ הפרי מביא לך תועלת ואל לך להשמידו. מן הפסוק עולה אפוא שהעץ אינו דומה לאדם. וכיצד נבין את המשמעות המוכרת לנו כיום? להרחבה

חדש בחנות שלנו

משחק רביעיות "עברית בריבוע" – משחק רביעיות מאתגר ומשעשע לכל המשפחה. במשחק 48 קלפים מאוירים באיורים חינניים ומושכי עין. הקלפים מתחלקים ל־12 רביעיות – שבכל אחת מהן ארבע חלופות עבריות למילים לועזיות מחיי היום יום: משהו מתוק, משהו על גלגלים, משהו לשחק, משהו לטיפוח ועוד ועוד. לרכישה כעת במחיר היכרות עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית – בספרו של ד"ר אמיר געש, שזה עתה יצא לאור, מכונסים שישה־עשר מחקרים (שהתפרסמו בעבר באכסניות שונות), ובהם עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית – שצמחו ברובם מעבודת המחבר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. לרכישה כעת במחיר היכרות