|
|
|
|
|
"כמו שהיהודים אינם יכולים להיות עם חי באמת אלא בשובם לארץ האבות, כן אינם יכולים להיות עם חי אלא בשובם ללשון האבות, ולהשתמש בה לא בלבד בספר, בדברים שבקדֻשה או שבחכמה בלבד, אלא דוקא בדבור פה, מגדולם ועד קטנם, נשים וטף, בחור ובתולה, בכל עניני החיים, ובכל שעות היום והלילה, ככל הגוים, גוי גוי בלשונו." (אליעזר בן־יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, כרך המבוא)
|
|
|
|
|
לרגל שנת המאה למותו של אליעזר בן־יהודה פנינו לציבור לבחור מתוך תשעה מחידושיו את החידוש האהוב – ואתם הצבעתם וקבעתם ברוב גדול כי המילה האהובה שחידש בן־יהודה היא גלידה!
את המילה גְּלִידָה הסביר אליעזר בן־יהודה במילונו כך: "יקראו בא"י המדברים עברית ממתק עשוי מסֻכר וביצים ונקפא וקר כגליד". בחידוש המילה נשען בן־יהודה על תרגום אונקלוס לשמות טז, יד – שם מתואר המן שאכלו בני ישראל במדבר "דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ", ובתרגום "כגלידא על ארעא".
|
נראה שאין זה מקרה שהמילה 'גלידה' מזכירה בצלילהּ את שמו האיטלקי של המאכל – גֵ'לָטוֹ.
|
|
|
|
|
|
|
לכבוד יום העברית תשפ״ג ובשנת המאה למותו של אליעזר בן־יהודה אנחנו מתרגשים להציג לפניכם את ההסכת החדש שלנו הַמְּחַיֶּה – על הגיבורות והגיבורים שעשו את הלא־ייאמן והחיו את השפה העברית.
בששת פרקי ההסכת שיפורסמו בימי חמישי מדי שבוע, נצלול לנבכי התקופה המרתקת שבמהלכה הוחייתה השפה העברית. אלו היו שלושה עשורים מלאי גיבורים, רגשות סוערים, מאבקים ומאמצים כבירים, שבסופם – לראשונה בהיסטוריה האנושית – קמה שפה לתחייה.
|
היום אנו מפרסמים את הפרק הראשון – על אליעזר בן־יהודה: עד כמה רחוק הייתם מוכנים ללכת בשביל המקצוע שלכם? אנחנו מוכנים להתערב שאף אחד מכם לא היה הולך רחוק כמו אליעזר בן־יהודה.
עוד על ההסכת החדש ולהאזנה לפרק הראשון
|
|
|
|
|
◾ קורפוס עברי מתויג
"סירי, את מבינה עברית?" מערך הדיגיטל הלאומי והאקדמיה ללשון העברית מעמידים לרשות הציבור קורפוס עברי מתויג לשימוש חופשי. מיזם זה נועד לייצר תשתית להבנת השפה העברית על ידי מחשב.
|
|
|
|
|
|
|
לרגל יום העברית תשפ"ג עדכַּנו את חבילת המדבקות העבריות (סטיקרים) לווטסאפ – אתם מוזמנים להוריד את חבילת המדבקות המעודכנת אל המכשיר החכם שלכם ולהביע את עצמכם באמצעות מדבקות משעשעות על טהרת העברית המליצית.
|
|
עד יום שלישי הבא (כ"ד בטבת, 17 בינואר) אתם מוזמנים להשתתף באליפות העברית – חידון ידע בעברית במגוון נושאים מכל תחומי הלשון: על מטבעות לשון, על מילים ומשמעותן, על חידושים ומחדשים, על תקן הלשון, על כתיב ועוד ועוד.
|
חמשת אלופי העברית יזכו בתשורות צנועות מחנות האקדמיה ללשון העברית.
|
|
|
|
|
|
לפני חמישים שנה בדיוק – בטבת תשל"ג (1973) – התקיימה ישיבת מליאה חגיגית של האקדמיה ללשון העברית במעמד שר החינוך ובני משפחת בן־יהודה לרגל חנוכת יד בן־יהודה באקדמיה.
פרופ' זאב בן־חיים, שהיה הנשיא בפועל של האקדמיה באותם הימים, העריך בדברים שנשא את מפעל המילון של אליעזר בן־יהודה כמפעל מחקר פורץ דרך:
|
"משעה שהעמיק בן־יהודה בעבודתו במילון, חלה בו תמורה עצומה. הלוחם לעברית, העיתונאי והסופר, החובבן בבלשנות העברית הפך מהר מאוד להיות גדול בבלשנות העברית. הוא קנה ידיעה מושלמת בערבית וידיעה הגונה בסורית, ואין צריך לומר בתחומי ספרות עברית שלא ידעם קודם לעבודתו, והיה לבן בית במחקר הלשונות השמיות שבימיו.
"ייאמר בפה מלא: בן־יהודה סלל לא רק דרך לעצמו אלא במידה מרובה לכל המילונים שבאו אחריו והנשענים עליו, ואף המילון ההיסטורי לעתיד מפלס את דרכו כשפתרונותיו של בן־יהודה לפניו."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
