|
|
|
לכבוד יום העברית תשפ"ג אנו עורכים זו השנה השלישית את אליפות העברית – נסו את כוחכם במענה מהיר ונכון על מקבצי שאלות שמוגרלות מתוך מאות שאלות מכל תחומי הלשון: על מטבעות לשון, על מילים ומשמעותן, על חידושים ומחדשים, על תקן הלשון, על כתיב ועוד ועוד.
השנה, בסימן מאה שנים למותו של אליעזר בן־יהודה, מחיה השפה העברית – הוספנו שאלות רבות ובהן שאלות ידע כללי על תחיית העברית ועל חלוצי העברית.
קביעת הזוכים: ביום שלישי 17 בינואר 2022 בשעה 12:00 בצוהריים ייקבעו חמשת הזוכים על פי מקומם בטבלת "עשרת בני הָכֵי". חמשת אלופי העברית שיסיימו במקומות הראשונים בתחרות יזכו בתשורות צנועות מחנות הספרים של האקדמיה ללשון העברית.
לחידון אליפות העברית
|
|
|
|
אלפי ישראלים בחרו את מילת השנה תשפ"ג – בולען!
|
לאורך כל שבוע ההצבעה התחרו על המקום הראשון שתי מילים: בולען ומשילות. המילה הבאה אחריהן הייתה הזיה, ושאר המילים שהוצעו לציבור לבחירה היו חמלה, אקלים, מגדר, הביטוי 'על מלא', רוגלה ומשכנתה.
|
בולען הוא בור גדול ממדים שנוצר בעקבות המסה של השכבה התת־קרקעית והתמוטטות פני הקרקע לתוך החלל שנוצר. התופעה מוכרת בנוף קרסטי (שם יש המסה של סלעי גיר וכדומה) ולמן שנות השבעים היא מוכרת באזור ים המלח (שם מומסות שכבות המלח התת־קרקעיות בעקבות נסיגת מי הים). בולענים נפערים גם בכבישים ובמקומות אחרים שבהם יש אי־ יציבות מתחת לפני הקרקע.
|
|
|
|
|
|
לא פעם פונים לאקדמיה בדאגה: לאן נעלמה הרי"ש שהתגלגלה על לשונם של קרייני החדשות? ובכלל – האומנם איננו הוגים את הרי"ש העברית כהלכה?
לפני כמאה שנה דן ועד הלשון בהגייה העברית המופתית וצידד בהגייה הספרדית, ובין השאר בהגיית הרי"ש הקדמית, המתגלגלת. עניין זה חזר ונדון גם בגוף מיוחד שהקים ועד הלשון בשנת תש"ו (1946). אלא שבמציאות הגיית הרי"ש הקדמית לא נתקבלה בציבור הרחב, להוציא את קרייני החדשות ומגישי התוכניות (ברדיו ובטלוויזיה) שבקרבם היא נחשבה חובה של ממש, ואף את שחקני התיאטרון והזמרים. בשנים האחרונות גם בקרבם הולכת ונדחקת הרי"ש הקדמית מפני הגיית הרי"ש הרווחת בציבור.
|
שלא כוועד הלשון, משכה האקדמיה ללשון העברית – כבר מראשיתה – את ידה מקביעת תקן מחייב בתחום ההגייה.
להרחבה בפרסום חדש באתר
|
|
|
|
המילה מֶמְשָׁלָה מציינת במקור את פעולת השליטה, למשל "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז), ומכאן גם את אנשי השלטון: "וְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ [של מלך אשור] עִמּוֹ" (דברי הימים ב לב, ט).
כיום מֶמְשָׁלָה היא חֶבֶר השרים העומד בראש המדינה. את המילה שַׂר עצמה קבעה הממשלה הזמנית בישיבה הראשונה יומיים לאחר הכרזת המדינה. עוד הצעות שעלו בישיבה לחלופה עברית ל'מיניסטר' הן מֻרְשֶׁה, נֶאֱמָן ונָגִיד. בתנ"ך שַׂר הוא מנהיג, ממונה ומפקד (למשל 'שר אלפים') וגם איש נכבד, וכך שימשה המילה עד קום המדינה. השם הפרטי שָׂרָה קשור כמובן לשׂר וקרוב במשמעותו לשם מִלְכָּה (באכדית שַׁרֻּ הוא מלך).
עוד מילים ממשכן הכנסת
|
|
|
|
|
|
שוחרי העברית ואוהביה מוזמנים לחנוך איתנו את מרכז התרבות וההדרכה החדש במסע בעקבות סיפורה של העברית בתקופותיה השונות. מהרו להירשם – מספר המקומות מוגבל.
הביקור כולל סיור מודרך במרכז, פעילות חווייתית, התבוננות בפריטים היסטוריים מקוריים מעיזבונו של אליעזר בן־יהודה וממשרדי ועד הלשון, ולסיום הרצאה על תחיית הדיבור העברי בארץ ישראל מטעם המזכירות המדעית של האקדמיה.
לכל הפרטים ולרכישת כרטיסים במחיר סמלי
|
|
|
|
|
כבר הבטחתם את מקומכם בחגיגת העברית? מאות רכשו כרטיסים לאירוע הפתיחה של שבוע העברית תשפ״ג בתיאטרון ירושלים. לרכישת כרטיסים
בין הפעילויות: רב־שיח על מצבה של לשוננו, רב־שיח על עברית ומגדר, רב־שיח על תרבות האוכל והשפה העברית, רב־שיח על הפזמונים העבריים; מפגש עם המשורר ארז ביטון; הרצאות על העברית המזרחית ועל סודות העגה החרדית; הרצאתו של גיל חובב "אליעזר בן־יהודה בנעלי בית"; סדנאות על אומנות התעתיק, על ניקוד ועל כתיבה שוויונית בעברית, פעילויות מגוונות לילדים; מרתון המִצחק העברי הראשון אי־פעם, ועוד ועוד פעילויות והפתעות.
לסיום אתם מוזמנים למופע חגיגי ומקורי – רמי קלינשטיין מארח את צרויה להב ומבצע את מיטב הלהיטים שלו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|