|
|
|
|
|
שבוע העברית תשפ״ג ייפתח באירוע חגיגי בתיאטרון ירושלים ביום ראשון ט"ו בטבת, 8 בינואר.
ברחבי התיאטרון יחכו לכם רבי־שיח ומפגשים מרתקים, הרצאות מעשירות, סדנאות מקצועיות, תערוכת איורים בהשראת חידושיו של אליעזר בן־יהודה, מופע המִצְחָק העברי הראשון אי פעם ופעילויות מיוחדות לילדים.
|
במשתתפים: ד"ר אבשלום קור, גיל חובב, רוביק רוזנטל, ארז ביטון, עירית לינור, קובי לוריא, רון ביטון, יוסי גיספן, אקו, הילה אלפרט, אפרת אנזל, ענבל גזית, לירון זייד ועוד רבים וטובים.
|
|
בסיום אתם מוזמנים למופע חגיגי ומקורי – רמי קלינשטיין משוחח עם צרויה להב על יצירה עברית ומבצע את מיטב הלהיטים שלו.
|
|
|
|
|
בשנת תשע"ג (2012) הכריזה ממשלת ישראל על יום הלשון העברית שיצוין בכל שנה בכ"א בטבת, הוא יום הולדתו של אליעזר בן־יהודה. השנה, שנת תשפ"ג, כ"א בטבת חל בשבת ולכן נחגוג את יום העברית ביום חמישי י"ט בטבת, 12 בינואר.
|
השנה בחרה האקדמיה ללשון העברית לציין את יום העברית בסימן 100 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה.
אתם מוזמנים לבקר בעמוד באתר שלנו ולהתעדכן בשלל הפעילויות, ההפעלות והאירועים המתוכננים ליום העברית תשפ"ג.
|
|
|
|
|
|
|
זה כבר עניין של מסורת: השנה היא השנה החמישית שבה אנחנו מציעים למורים ולכל אוהבי העברית לרכוש ערכת כרזות ייחודית וססגונית לקשט את הכיתה, את הבית ואת מקום העבודה לקראת יום העברית.
בסימן שנת המאה למותו של מחיה השפה העברית אליעזר בן־יהודה – שמונה כרזות חגיגיות הסוקרות את התחנות במפעל תחיית העברית: החזון, המילון העברי, הילד העברי הראשון, בית הספר העברי הראשון, ועד הלשון, מלחמת השפות והעברית במאה ה־21.
|
|
אליהן מצטרפת כרזה גדולה ובה סיפוריהן של כמה מן המילים היום־יומיות שחידש בן־יהודה וכולנו מכירים.
|
|
|
|
|
גם השנה אנחנו מבקשים מכם לבחור את מילת השנה.
|
בשנה שעברה בחרתם את המילה טִרְלוּל כמילת השנה, ולפני שנתיים נבחרה המילה מָטוֹשׁ (שנת הקורונה).
|
לקראת יום העברית תשפ"ג הַציעו לנו – מה לדעתכם המילה שמסמלת בצורה הטובה ביותר את השנה?
|
|
לאחר שנאסוף הצעות מן הגולשים באתר וברשתות החברתיות – נעמיד את המילים הבולטות להצבעה, ואתם תכריעו מה תהיה מילת השנה.
|
|
|
|
|
|
|
החודש מציינים 100 שנים למותו של בן־יהודה (כ"ו בכסלו תרפ"ג, 1922), ובחודש הבא מציינים 150 שנים להולדתו של חיים נחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 1873) .
סמיכות התאריכים הזאת היא הזדמנות פז להתוודע למחלוקת בין שני האישים הדגולים – שהייתה להם תרומה עצומה למפעל תחיית העברית.
|
|
במרכז המחלוקת ביניהם עמדה טענתו של ביאליק שלפיה בן־יהודה גילה להיטות יתר ליצור מילים חדשות במקום לנצל את העושר הלשוני הצפון במקורות ההיסטוריים של השפה העברית. ביאליק ראה פסול בהעשרה מואצת ובלתי מבוקרת של הלשון, בתהליך שהוא דימה לבית חרושת של מילים מיותרות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
