חורף עברי

גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, מִשָּׁמַיִם קוֹל הֲמוֹן טִפּוֹת הַמַּיִם טִיף-טִיף-טַף! טִיף-טִיף-טַף! מַחֲאוּ כַּף אֶל כַּף! בשיר הילדים האהוב "היורה" מאת יחיאל היילפרין נכתב קול המון טיפות המים (ולא "כל היום")! המשמעות היסודית של המילה 'המון' היא רעש וקול. לאחר הבצורת הממושכת בימי אליהו התבשר אחאב מלך ישראל על הגשם העומד לרדת: "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב: עֲלֵה אֱכֹל וּשְׁתֵה כִּי קוֹל הֲמוֹן הַגָּשֶׁם" (מלכים א יח, מא), כלומר 'קול המיית הגשם'. מן המשמעות של קול קיבלה המילה הָמוֹן גם משמעות של 'קיבוץ גדול של אנשים' – שהרי המון אנשים הנמצאים יחד משמיעים המיה ורחש. להרחבה

מה חדש?

◾ פרס האקדמיה ללשון העברית – פורסם קול קורא להגשת מועמדות לפרס על שם זאב וציפורה בן־חיים לשנת תשפ"ג. הפרס יוענק לחוקרים עד גיל 50 שהרימו תרומה חשובה בחקר הלשון העברית או הארמית או בחקר מסורות הלשון. להרחבה ולהגשת מועמדות ◾ ברכות לפרופ' זיוה שמיר – האקדמיה ללשון העברית מברכת את חברת האקדמיה זיוה שמיר על זכייתה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל לשנת 2022 בקטגוריית פרס מפעל חיים. להרחבה ◾ בואו לעבוד איתנו – משרות פתוחות במרכז התרבות וההדרכה, במערך ההשתלמויות, במדור קשרי קהל ובמדור המחשוב. למידע על כל המשרות

פרדה מחבר האקדמיה עוזי אורנן

האקדמיה ללשון העברית מבכה את לכתו של פרופ' עוזי אורנן בשנת המאה לחייו – מבכירי הבלשנים בארץ וזקן חברי האקדמיה ללשון העברית. בטקס הפרֵדה ממנו נשאה דברים לזכרו חברת האקדמיה רות אלמגור־רמון: "עוזי אורנן היה חבר פעיל באקדמיה ללשון העברית, הגיע כמעט לכל ישיבה, גם מרחוק וגם בשנות התשעים לחייו, בעל קול מקורי, מאיר תמיד את הדברים מנקודות מבט שלא הוארו קודם לכן, עומד על דעתו ומנמק אותה היטב, ואף שכנע לא פעם את חברי האקדמיה." פרסום לזכרו של פרופ' עוזי אורנן; צפייה בריאיון עימו בראשית היה שפה – ספרו של עוזי אורנן

מה שם הפעולה של הפועל חיכה?

לא פעם אנו נשאלים מדוע אין בעברית שם פעולה לפועל חִכָּה. אנו נוהגים להשיב כי משמש שם פעולה כזה הקשור לפועל הנרדף הִמְתִּין: הַמְתָּנָה. ואולם תשובה זו אינה מניחה את דעתם של רבים מן הפונים, שכן בקרב דוברי העברית הפועל 'המתין' שייך למשלב גבוה יותר. מוטב היה אפוא שיימצא שם פעולה מן השורש חכ"י. המעיין בספרות העברית ובמילונים ימצא את הצורה המלאכותית חִכָּיוֹן, ואפילו את הצורות חִכִּיָּה וחִכּוּי, וגם הצורה הלא־דגושה חֲכִיָּה, אבל אף אחת מהן לא חדרה לשימוש היום־יומי. להרחבה בעניין זה בפרסום חדש באתר

הוויכוח על המטרייה

המילה מִטְרִיָּה היא מחידושיו של אליעזר בן־יהודה. חיים נחמן ביאליק – שלא חיבב את החידושים בסיומת ־ִיָּה (הללו דמו באוזניו לנעירת חמור) – הציע במקומה את השם סוֹכֵךְ מן השורש סכ"ך (כמו סֻכָּה וסְכָךְ). גורלה של הצעה זו לא שפר, ואולם אפשר למצוא אותה פה ושם בספרות העברית. כך למשל אימץ אותה הסופר ש"י עגנון: "כל מימי הגשמים התכנסו לתוך נעליו. הסוכך נשמט מידו ונפל והגשמים ליחלחו אותו ואת בגדיו" (סיפור פשוט, עמ' קפז). בטרם נקלטה המטרייה של בן־יהודה בלשוננו הוצעו מגוון חלופות ובכולן רכיבים לתיאור האביזר הנחוץ: גּוֹנֵן, אָהִיל, מַחֲסוֹן, מִטְרוֹן, מִטְרִית, מַחֲסֵה זֶרֶם, מַחֲסֶה מִמָּטָר, חָסוּת מִמָּטָר, מָגֵן לַמָּטָר ועוד. להרחבה

פעילויות מקוונות

◾ העברית כאוצר מורשת האנושות: עבר, הווה ועתיד – אתם מוזמנים לצפות בשידור החי של הכנס שייערך בפריז ביוזמת ארגון בני ברית הבין־לאומי ובשותפות אונסק"ו ביום שלישי 15 בנובמבר. לפרטים נוספים ◾ סדנת עריכה וכתיב – בסדנה נערוך טקסט ונתרגל את כללי הכתיב המלא. המשתתפים בסדנה יוזמנו להציע תיקונים ולתרום לעריכה. להרשמה ◾ סדנת עריכה – נותרו כרטיסים אחרונים לסדנה שבה נערוך טקסט ונדון בכללי תקן ודקדוק, במוסכמות בתחום הסגנון ובדרכים לשיפור הבהירות. המשתתפים בסדנה יוזמנו להציע תיקונים ולתרום לעריכה. להרשמה