|
|
|
|
|
|
|
|
|
בלוחות נטיית השם נכללות רוב המילים הנוטות – שמות עצם, שמות תואר, מילות יחס ומיליות שונות. המילים מוצגות בכתיב המנוקד ובכתיב המלא, וההברה המוטעמת מסומנת באותיות גדולות (בכתיב המנוקד).
|
המעיין בלוחות יוכל למשל ללמוד שצורת הנסמך של מָרָק היא מְרַק־(ירקות) וברבים מִרְקֵי־ (לא מְרָקֵי־); צורת הרבים של מַלְכָּה היא מְלָכוֹת (לא מַלְכּוֹת); שהמילה כָּרֵס מוטעמת מלרע, צורת הנסמך שלה כֶּרֶס־ (במלעיל) וצורת הרבים כְּרֵסוֹת לצד כְּרֵסִים.
|
|
|
|
◾ חברים חדשים באקדמיה – בישיבת הבחירות של מליאת האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה בשלהי אלול תשפ"ב – ספטמבר 2022 – נבחרו שני חברים חדשים: המשורר ארז ביטון נבחר לחבר מלא, ופרופ' פריץ ורנר מווינה נבחר לחבר כבוד. להרחבה
|
|
|
|
|
|
את המילה קלפי מוצאים במשנה בתיאור הטלת הגורלות על שני השעירים ביום הכיפורים: "וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים, וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת" (יומא ג, ט), ובהמשך "טָרַף [הכוהן הגדול] בַּקַּלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת – אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַשֵּׁם וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַעֲזָאזֵל" (ד, א). הכוהן הגדול שלף מכלי קיבול המכונה 'קלפי' פתק אחד בימינו ופתק שני בשמאלו, ועל פיהם נקבע מה יהיה גורלם של השעירים – זה שעמד לימינו וזה שעמד לשמאלו. גם בקלפי המוכרת לנו כיום יש פתקים שבאמצעותם בוחרים – אם כי בשיטה שונה.
|
המילה עֲזָאזֵל נזכרת בתנ"ך רק בהקשר של השעיר ש"עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל... לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה" (ויקרא טז). יש הרואים במילה עֲזָאזֵל שם מקום במדבר. כיוון פרשני אחר – הנפוץ הן בפרשנות ימי הביניים הן במחקר המודרני – רואה במילה עֲזָאזֵל שם של שד, ישות דמונית.
|
|
|
|
המילה המקראית בָּחוּר שקולה במשקל פָּעוּל. במילים מן המשקל הזה הקמץ נחטף בנטייה ובמקומו בא שווא או חטף: שָׁמוּר–שְׁמוּרִים, חָתוּל–חֲתוּלָה. לא כן המילה בָּחוּר – היא מנוקדת בקמץ בבי"ת, אבל בנטייה היא באה בפתח: "כִּי כֵּן יַעֲשׂוּ הַבַּחוּרִים" (שופטים יד, י).
|
המילה בָּחוּר ונטייתה בַּחוּרִים רווחת במקרא בהוראת 'אדם צעיר'. לצידה באה המילה בָּחוּר בהוראה מעט שונה – 'נבחר', 'מי שבחרו בו' (בצורת בינוני פָּעוּל של משקל קל), בעיקר בהקשר של יציאה למלחמה: "מִכֹּל הָעָם הַזֶּה שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ בָּחוּר אִטֵּר יַד יְמִינוֹ כׇּל זֶה קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא" (שופטים כ, טז).
|
ייתכן כי דמיון המשמעות של שתי הוראות המילה בָּחוּר – 'אדם צעיר' לצד 'לוחם' – הביאו להשוואת צורת היחיד בקמץ.
|
|
|
|
|
|
'לאחר החגים' כבר כאן – ואנחנו מציעים לכם שתי סדנאות מקוונות חדשות (בזום): סדנת עריכה וסדנת עריכה וכתיב. הטקסט לעריכה בשתי הסדנאות זהה אך הנושאים שיידונו בכל מפגש שונים במעט.
|
מנחת הסדנאות: דקלה אברבנאל, מנהלת מערכת דברי הכנסת, עורכת לשון ותיקה ומיומנת.
|
סדנת עריכה – בסדנה נערוך טקסט ונדון בכללי תקן ודקדוק, במוסכמות בתחום הסגנון ובדרכים לשיפור הבהירות. המשתתפים בסדנה יוזמנו להציע תיקונים ולתרום לעריכה. להרשמה
|
סדנת עריכה וכתיב – בסדנה נערוך טקסט ונתרגל את כללי הכתיב המלא. המשתתפים בסדנה יוזמנו להציע תיקונים ולתרום לעריכה. להרשמה
|
|
|
|
|
פירוש הביטוי: 'מעורר שאלות', 'מצריך בדיקה'.
|
דוגמה: שתיקתו הלא אופיינית בעניין אומרת דורשני.
|
הצורה "דורשני" פירושה "דְּרֹש אותי" – כביכול הדבר פונה אל האדם ומורֶה לו לדרוש אותו, להסביר אותו או לבדוק אותו. צורת הציווי בתוספת כינוי המושא (אותי) היא בתנועת o: דָּרְשֵׁנִי כמו שָׁמְרֵנִי (בקמץ קטן).
|
הביטוי "אומר דורשני" עולה לראשונה בחיבורים מדרשיים מאוחרים יחסית (תנחומא ופסיקתא רבתי), והוא מוכר מלשונם של פרשני ימי הביניים כגון רש"י. אצל רמב"ן ואחרים יש שהוא נאמר על פסוק קשה גם כאשר ההסבר הניתן לו איננו על דרך הדרש.
|
בימינו הביטוי "אומר דורשני" אינו נאמר רק על פסוקים כי אם על כל דבר המעורר חשד או תמיהה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|