חג שמח

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). הפעולות החקלאיות היו חלק בלתי נפרד מחייהם של אבותינו, והן זכו למקום של כבוד גם בִּשדה הלשון. כך למשל לשוננו מבחינה בין שלל פעולות הקשורות לאסיף. כבר בתנ"ך אנו מוצאים את הפועל קָצַר המיוחד לחיטה ולשעורה, ואת הפועל בָּצַר המיוחד לענבים. הפועל קָטַף כללי יותר, והפועל אָרָה בא בתנ"ך פעמיים בלבד – פעם ביחס למור (בושם) ופעם ביחס לגפן. מדורים מיוחדים באתר: סוכות | שמחת תורה נסו את כוחכם בחידון מאתגר לקראת החג

שלומית

שלום סוכת פלאים מה טוב ומה נעים שלומית בנתה סוכת שלום שְׁלוֹמִית הוא שְׁמן של כמה דמויות מקראיות, ולמרבה הפלא – רובן אינן נשים. ייתכן שהשם 'שלומית' לגברים הוא שיבוש של הצורה שְׁלֹמוֹת בחילופי ו' וי'. יש מן החוקרים שסברו שהשם שְׁלֹמִית לאישה הוא צורת נקבה של השם המקראי שְׁלֹמִי. אפשר שהוראתו של השם שְׁלֹמִי הוא 'השלום שלי' ואפשר שהוא קיצור של שמות מקראיים אחרים – שֶׁלֶמְיָה(וּ) או מְשֶׁלֶמְיָה(וּ), במובן 'האל שילם' או 'האל השלים'. עוד על משמעויות השמות שלומית ושולמית בפרסום חדש באתר

מרכז התרבות וההדרכה החדש

מרכז התרבות וההדרכה החדש של האקדמיה ללשון העברית עומד לפתוח את שעריו בקרוב. המרכז יציע מבט כולל על העברית מתוך למידה וחוויה בתחומי השפה, התרבות והחברה. ◾ דרושים מדריכים ומדריכות – בימים אלו מגבש המרכז את צוות ההדרכה ומזמין אתכם להגיש מועמדות. לכל הפרטים על המשרה ולהגשת מועמדות. ◾ סיור למורים ולתלמידים – נמשכת ההרשמה לביקור מודרך שכולל סדנה ומשולב במשחוק ואמצעים ממוחשבים. שימו לב: בשלב הראשון הזמנת ביקור במרכז מיועדת לקבוצות של תלמידי כיתות ח'–י"ב בלבד. לכל הפרטים ולהזמנת סיור

אסרו חג

המונח "אסרו חג" הוא כינוי ליום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. המונח ניטל מן התנ"ך, אך שינה את משמעותו. כך כתוב במזמור קיח בתהלים, מזמור הנכלל בפרקי תפילת ההלל: "בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה', בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית ה'. אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" (פסוק כז). ההקשר הוא כנראה ברכה שמברכים הכוהנים שבבית המקדש את עולי הרגלים, המביאים את קורבנותיהם. "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" פירושו 'קִשרו את קורבן החג בחבלים, והביאו אותו אל קרנות המזבח'. המילה חַג במקרא פירושה מועד, אך גם הקורבן הקרֵב בו. וכיצד התגלגלה המשמעות של הצירוף 'אסרו חג' למשמעות המשמשת בימינו? להרחבה בתשובה חדשה באתר

מלא מפה אל פה

בסיקור של הופעות גדולות או כנסים המוניים אומרים לעיתים קרובות שהמקום היה מלא מפה אל פה. צורת הביטוי בימינו דומה לכתוב בספר עזרא, מספרות המקרא מימי הבית השני: "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ נִדָּה הִיא בְּנִדַּת עַמֵּי הָאֲרָצוֹת, בְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר מִלְאוּהָ מִפֶּה אֶל פֶּה בְּטֻמְאָתָם" (ט, יא). ואולם כבר בספר מלכים מימי הבית הראשון אנו מוצאים ביטוי דומה מאוד. על יהוא מלך ישראל נאמר: "וַיִּשְׁלַח יֵהוּא בְּכָל יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ כָּל עֹבְדֵי הַבַּעַל וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ אֲשֶׁר לֹא בָא, וַיָּבֹאוּ בֵּית הַבַּעַל וַיִּמָּלֵא בֵית הַבַּעַל פֶּה לָפֶה" (מלכים ב י, כא). מה ההיגיון הלשוני העומד ביסוד הביטויים 'מילא מפה אל פה' או 'נִמלא פה לָפה'? פרסום חדש במדור 'מטבעות לשון' האזנה מומלצת לחג! סיפורו של מטבע לשון זה מופיע גם בפינתנו השבועית הקבועה בכאן רשת ב' "באים לידי ביטוי – על הסיפורים מאחורי הביטויים בשפה העברית". להאזנה לכל הפינות

מאוצרות הארכיון – מכתבו של מסורב עלייה

"קיבלנו מברק מלאה קמחי (מוצ'ניק) על דבר נסיעתה ב-19 לחודש זה שמחנו וגם קינאנו בה. מתי יגיעו תורנו אנו?" בארכיון שלנו שמור מכתב, בערך משנת 1970, של המתרגם הנודע, ובערוב ימיו חבר כבוד של האקדמיה ללשון העברית, דב גפונוב. אל אליעזר לוברסקי. הן המוען הן הנמען היו באותה עת מסורבי עלייה בברית המועצות והתכתבו ביניהם בעברית שלמדו בכוחות עצמם במחתרת. מן המכתב עולה הכמיהה העזה להגיע למחוז החפץ, כלומר למדינת ישראל. אפשר להתרשם מן הסגנון העברי המשלב ניבים עבריים ולשון יום יומית. לצפייה במסמך הארכיוני לצפייה בערב העיון המקוון שנערך לאחרונה על מפעל חייו של דב גפונוב