|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בלשון הדיבור רווח למדי השימוש בשֶׁ־ במקום כְּשֶׁ־, ואת התופעה הזאת אפשר למצוא גם בלשון הכתובה.
|
יסודו של השיבוש הזה הוא ככל הנראה פונטי: השמטה או הבלעה של ההגה k הנהגֶה ברצף כְּשֶׁ־ בלי תנועה (מדובר בשווא נע הנהגֶה כיום כשווא נח).
|
הרצף כְּשֶׁ־, בדיוק כמו כַּאֲשֶׁר, פותח פסוקית זמן ועונה על השאלה 'מתי'. לעומת זאת המילית שֶׁ־ פותחת פסוקיות העשויות לענות על השאלה 'איזה' או 'מה'.
|
|
|
|
|
◾ מה כל כך מר בחודש חשוון?
◾ מי אתה 'ירח בול'?
◾ מדוע ביכו הנשים את חודש 'תַּמּוּז'?
|
לקראת ראש השנה הינכם מוזמנים להרצאתו של ד"ר אורי מלמד על שמות החודשים ועל מקורותיהם: נשמע על אוצר מילים חקלאי קדום בלוח שנה עתיק, על מנייני החודשים בלוח השנה המקראי, על מסורות הגייה של שמות החודשים בעדות ישראל ועוד.
|
|
ההרצאה תהיה ביום שני כ"ג באלול (19 בספטמבר) בשעה 19:00.
|
|
|
|
|
|
|
|
◾ ביקורי תלמידים במרכז התרבות וההדרכה החדש – בתי הספר יכולים עתה להזמין ביקור במרכז החדש ולחשוף את תלמידיהם ללמידה ולחוויה בתחומי השפה, התרבות והחברה. בשלב הראשון הביקור במרכז מיועד לקבוצות של תלמידי כיתות ח'–י"ב בלבד.
|
|
|
|
|
המילה לְמַפְרֵעַ מוכרת בעברית מלשון המשנה ואילך. היא משמשת תואר הפועל במובן 'לְעָבָר', 'לאחור', 'מן הסוף להתחלה', ובאמת לא פעם היא באה במקורות חז"ל בניגוד ל'מכאן ולהבא'.
סביב ראשית המאה העשרים הלך ונתפשט השימוש בו במובן 'מראש' – הפוך מן המשמעות המקורית – וכך כשנתכוונו לומר 'תשלום מראש' אמרו "תשלום למפרע".
עם הזמן החל להתפתח בעברית החדשה שיבוש אחר – שימוש במילה 'בדיעבד' במובן 'למפרע'. כאן החילוף לכאורה מובן יותר, שהרי הן 'למפרע' הן 'בדיעבד' מתייחסים (מנקודת הזמן הנוכחית) לאירוע בעבר. על אף ההבדל הדק – שימושיהם שונים: למפרע עניינו ציר הזמן, נתינת תוקף לאירוע מן העבר, ובדיעבד עניינו המעשה, ויתור על מה שנעשה.
להרחבה בפרסום חדש במדור 'מטבעות לשון'
|
|
|
|
|
|
|
אם נתבונן בארון בגדים ממוצע, נמצא בו מן הסתם כמה וכמה חולצות. אך אם נתבונן בארון הספרים היהודי המסורתי, לא נמצא בו "חולצות" כלל. רוב שנותיה של השפה העברית עברו עליה בלא המילה חֻלְצָה, עד אשר חידשהּ ההיסטוריון ואיש הלשון יוסף קלוזנר בשלהי המאה התשע־עשרה.
על חידוש זה ועל חידושים אחרים שלו כתב לימים נֶכְדָּנוֹ (נכד אחיו) הסופר עמוס עוז בספרו האוטוביוגרפי "סיפור על אהבה וחושך":
|
"בילדותי הערצתי את הדוד יותר מכול על כך שהוא, כך סיפרו לי, יצר ונתן לנו כמה מילים יומיומיות פשוטות, מילים שנדמה היה כי היו קיימות ונפוצות וידועות מאז ומתמיד, וביניהן המילה 'ירחון', וביניהן גם 'עיפרון', 'קרחון', 'חולצה', 'חממה', 'צנים', 'מטען', 'חדגוני' ו'רבגוני', 'חושני' ו'מנוף' ו'קרנף'."
על גלגולה של המילה חולצה והבנת חידושה – במאמרה של תמר קציר בכתב העת העברית.
|
|
|
|
|
|
המילון החזותי לכלי המטבח יצא לאור בשנת תרצ"ג (1933) בתל אביב ב״הוֹצָאַת הָאִרְגּוּן לְהַשְׁלָטַת הָעִבְרִית וּגְדוּד מָגִנֵּי הַשָּׂפָה". המילון כולל מונחים שקבע ועד הלשון העברית בתחום המטבח.
מילון מונחי המטבח הוא השני בסדרת מילוני כיס שראו אור בשנות השלושים של המאה העשרים כחלק ממאמציהם המשותפים של גדוד מגיני השפה והארגון להשלטת העברית לבסס את מעמדה של השפה העברית כשפת היישוב היהודי בארץ ישראל. להגדרות ולאיורים במילון מצטרפות גם פרסומות למוצרי צריכה שונים
לצפייה במילון ולעדכונים על המונחים השונים
סִינָר עִבְרִי! על בסיס האיורים המקוריים המופיעים במילון החזותי הכנו מוצר ייחודי וחדש ובו שישה כלי מטבח. לפרטים ולרכישה
הנחות לקראת החגים על שלל מוצרים בחנות שלנו
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
