|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הסֵפֶר שעל שמו קרוי בית הספר הוא התנ"ך. הילדים הרכים – תינוקות של בית רבן – למדו מקרא מן הספר, והבוגרים יותר שיננו תורה שבעל פה בבתי תלמוד או בבתי מדרשות.
ומדוע הכיתה קרויה כיתה? אחד בספטמבר או הראשון בספטמבר? מהו מצבע ומהו מכלב?
|
אנחנו מזמינים תלמידים, מורים וגם הורים לצחצח את לשונם בכמה חידודי לשון, להעשיר את אוצר המילים ולאתגר את עצמם בחידון חדש המוקדש לפתיחת שנת הלימודים.
|
|
|
|
|
גרסא דינוקתא – היום (ה' באלול, 1 בספטמבר) בשעה 19:00 אתם מוזמנים להצטרף למפגש המקוון על שפתם של ילדים וילדות. קישור לצפייה בזום
הרצאה מקוונת – הזדמנות אחרונה להירשם להרצאה מקוונת וייחודית על תרגומו המופתי של דב (בוריס) גפונוב לאפוס הגאורגי ״עוטה עור הנמר״ מאת שותא רוסתוולי. ההרצאה תתקיים בי"א באלול, 7 בספטמבר, בשעה 19:00. לפרטים נוספים ולהרשמה
מלגת האקדמיה לשנת תשפ"ג – האקדמיה ללשון העברית מזמינה את תלמידי החוגים ללשון העברית באוניברסיטאות להגיש מועמדות למלגת האקדמיה ע"ש ראובן אוחנא. המלגה מוענקת בתרומת בני משפחת ראובן אוחנא ז"ל להנצחת זכרו. לפרטים נוספים ולהרשמה
|
|
|
|
|
|
|
"ראיתי את העבודה החנוכית בא"י בראשיתה... ולא נתנני אז לבי להאמין, כי אלה המורים היחידים, אשר נשאו בלבם את האידיאל הגדול של חנוך עברי בלשון עברית... כי הם יצליחו באמת לחולל "מהפכה" רוחנית כזו בעולמנו... מי שרואה כל זה עכשו... הוא מוכרח להודות כי אמנם "מהפכה" נהייתה בארץ, והמורה העברי נצח". כך התרשם אחד־העם בביקורו בארץ ישראל לפני 110 שנים – בשנת תרע"ב (1912).
|
לחינוך העברי בארץ ישראל הייתה תרומה מכרעת לתחיית השפה העברית. המורים העבריים הראשונים ראו בעבודת ההוראה ייעוד לאומי נעלה וקיבלו על עצמם להפיץ את העברית החיה גם מחוץ לכותלי בתי הספר. המורים הם שנטעו את העברית בפי הילדים בארץ ישראל ויצרו "איים" של דוברי עברית.
|
|
|
|
|
חדש בחנות שלנו! לקראת ראש השנה ושלל ארוחות החג אנחנו מזמינים אתכם לקנות לכם וליקיריכם מתנה עברית מקורית: סינר עברי.
על הסינר מוצגים שמות עבריים יפים של כלי מטבח מלווים באיורים מקוריים הלקוחים ממילון מאויר משנת תרצ"ג (1933) בהוצאה משותפת של "גְּדוּד מָגִנֵּי הַשָּׂפָה" ושל "הָאִרְגּוּן לְהַשְׁלָטַת הָעִבְרִית".
|
|
|
|
|
|
|
מה כל כך מר בחודש חשוון?
מי אתה 'ירח בול'?
מדוע ביכו הנשים את חודש 'תַּמּוּז'?
|
לקראת ראש השנה תשפ"ג הינכם מוזמנים להרצאה מרתקת של ד"ר אורי מלמד על שמות החודשים העבריים ועל מקורותיהם. בהרצאה נשמע על אוצר מילים חקלאי קדום בלוח שנה עתיק, על מנייני החודשים בלוח השנה המקראי, על מסורות הגייה של שמות החודשים בעדות ישראל ועוד.
|
מועד ההרצאה: יום שני כ"ג באלול (19 בספטמבר) בשעה 19:00.
ההשתתפות חינם – אך מותנית בהרשמה מראש.
לפרטים נוספים ולהרשמה
|
|
|
|
|
|
מכתובות עתיקות אנו למדים כי האות אָלֶף הקדומה הייתה בצורת ראש של שור. הקשר בין אָלֶף לשור נראה אולי תמוה לדוברי העברית בת זמננו, אך לדוברי העברית הקדומה הוא היה פשוט ומובן.
בספר דברים נאמר: "בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ" (כח, ד), ובישעיהו: "וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ" (ל, כד). בפסוקים אלו ואחרים המילה אֶלֶף פירושה שור, בקר, וכך משמעה בלשונות שמיות נוספות. צורה אחרת של מילה זו היא אַלּוּף (תהלים קמד, יד).
עוד על הקשר בין אָלֶף ללימוד
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
