ט"ו באב

מהי צורת הרבים התקנית של המילה זוּגִיּוּת? לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית, צורת הרבים של שמות בסיומת ־יוּת, כגון אישִיוּת, אחרָיוּת, נגזרת בדרך הרגילה בעברית: אישיוּיוֹת, אחריוּיוֹת, וכך גם זוגיויות. המבקשים להימנע מן הצורה הזאת יכולים לנקוט צירופים דוגמת 'מערכות זוגיות', 'מערכות יחסים', 'קשרי זוגיות'. להרחבה והאם תדעו מה מקור המילה זוג? איך אומרים דייט וסרנדה בעברית? ואיזו חלופה מוצעת בדברי הנביא הושע למילה "בעלי"? נסו את כוחכם בחידון לאוהבים העבריים מדור מיוחד וחגיגי לט"ו באב

בקרוב: מרכז התרבות וההדרכה פותח את שעריו

אנחנו מתרגשים להודיע כי מרכז התרבות וההדרכה החדש של האקדמיה ללשון העברית פותח את שעריו בטבת תשפ"ג (ינואר 2023) ומזמין מורים ותלמידים ללמידה ולחוויה בתחומי השפה, התרבות והחברה. תוכלו להזמין ביקור כבר כעת! הביקור המודרך כולל סדנה, משולב במשחוק ובאמצעים ממוחשבים ויוצר הזדמנויות למעורבות פעילה וחווייתית של התלמידים. שימו לב: בשלב הראשון הזמנת ביקור במרכז מיועדת לקבוצות של תלמידי כיתות ח'–י"ב בלבד. לפרטים נוספים ולטופס הזמנת הביקור

לקראת עונת החתונות – בּוֹאִי כַלָּה או בּוֹאִי כַּלָּה?

נשאלנו מדוע בפיוט לכה דודי מנוקד "בּוֹאִי כַלָּה" בלי דגש קל בכ"ף. אכן הכלל הרגיל הוא שאותיות בגדכפ"ת דגושות בראש מילה. כלל זה משתלשל עוד מניקוד המקרא, כגון "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים". ואולם בניקוד המקרא פעמים רבות אותיות בגדכפ"ת אינן דגושות בתחילת המילה, למשל "וַיְהִי־בֹקֶר", "נָפְלוּ פָנֶיךָ", "נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ". במקרים אלו הדגש הקל נשמט בראש מילה הבאה לאחר מילה המסתיימת בתנועה ("וַיְהִי", "נָפְלוּ", "נָשַׁפְתָּ") – כאילו היו שתי המילים מילה אחת. ומתי זה קורה? כאשר יש טעם מחבר במילה הראשונה או כשהיא מחוברת למילה שאחריה במקף. ניקוד זה מוכר גם מלשון התפילה והפיוט – וכך נוקד הצירוף "בּוֹאִי כַלָּה" בפיוט "לכה דודי". גם בעת החדשה נהגו כך בעבר בניקוד שירה, בניקוד ספרי ילדים וגם במונחי ועד הלשון והאקדמיה בראשית דרכה. להרחבה

העגבנייה והקשר שלה לאהבה

את המילה עַגְבָנִיָּה חידש ככל הנראה הרב יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון העברית. הוא בחר בשורש עג"ב המציין אהבה ותשוקה מינית. ההשראה לכינוי זה לירק בעל הלחיים האדומות באה משמה של העגבנייה בכמה מלשונות אירופה, כמו בגרמנית Liebesapfel שתרגומו "תפוח אהבה". איש הלשון ראובן סיוון מספר שהשם עגבנייה לא מצא חן בעיני תושבי הארץ, ודוברי העברית נמנעו מלהעלות את המילה הגסה הזאת על שפתותיהם במשך שנים. אחד המתנגדים למילה היה אליעזר בן־יהודה, ובביתו כינו את הירק הזה בשם בַּדּוּרָה על פי המילה הערבית בנדורה. בסופו של דבר ניצחה העגבנייה את הבדורה. ונותר עוד ויכוח על הסיומת: חיים נחמן ביאליק לא אהב את הסיומת ־ִיָּה, ואכן בשיר הילדים הידוע שלו "בערוגת הגינה" הסלק אינו רוקד עם עגבנייה אלא עם "עגבנית". אבל גם כאן ניצחה העגבנייה את העגבנית. לקריאת המאמר

מפגש מקוון לכבוד פתיחת שנת הלימודים

– "הצלחתי להפליש לבד את המים בשירותים!" – "אנחנו תמיד הולכות רק לירקן, מתי כבר נלך לפֵּרָן?" – "איש היה בישראל, מר כוכבא שמו." – "נפלתי בגן ויש לי עכשיו שתי פצות בברך." בה' באלול, 1 בספטמבר, עם פתיחת שנת הלימודים בבתי הספר, אנחנו מזמינים אתכם למפגש מקוון עם דקלה אברבנאל על שפתם של ילדים וילדות: במפגש נתמוגג ממילים שהמציאו ומביטויים שפירשו בדרכם, ניזכר בחידושי מילים של מבוגרים ונדבר על היכולת המופלאה של בני האדם לרכוש שפה ולהשתמש בה. המפגש ברוח הספר אימא, תסגרי את השואג אבק בהוצאת האקדמיה ללשון העברית ומיזם "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם". ההשתתפות חינם, אך מותנית בהרשמה מראש! לפרטים נוספים ולהרשמה

הרצאה המוקדשת למתרגם החשוב והייחודי דב גפונוב

אנחנו מתכבדים להזמינכם להרצאה מקוונת על תרגומו המופתי של דב (בוריס) גפונוב לאפוס הגאורגי ״עוטה עור הנמר״ מאת שותא רוסתוולי. המרצה: חבר האקדמיה, הבלשן וחוקר הספרות פרופ' סיריל אסלנוב. דברי פתיחה: אורן ולדמן, מחבר רומן החניכה "נמר בירושלים". המועד: י"א באלול תשפ"ב, 7 בספטמבר 2022. ההרצאה מיועדת לחובבי ספרות, למתרגמים, למתעניינים בתרבות הגאורגית ולשוחרי העברית. בהרצאה נקבל טעימה מאתגריו של המתרגם – שלמד עברית בכוחות עצמו בברית המועצות ותרגם יצירה משפה שאינה שפת אימו בעברית שורשית ומשובחת. ההשתתפות חינם, אך מותנית בהרשמה מראש! לפרטים נוספים ולהרשמה