|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
◾ ידיעון האקדמיה ללשון העברית – יצא לאור גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו דיווחים על פעילות האקדמיה, מאמרים קצרים, עלוני למד לשונך, מאוצרות הארכיון ועוד. לעיון
◾ "אמרו חכמים" – במרכז ספרה החדש של פרופ' רבקה שמש־ריסקין עומד הניתוח הלשוני של שיחת המשא ומתן ההלכתי מן המשנה וייחודה לעומת יחידות שיח אחרות במשנה. לפרטים ולרכישה
◾ אבני ח"ן – אתם מוזמנים לצפות בערב העיון המקוון שבו הוצגו היבטים שונים של פעילותו של ביאליק בחידושי מילים ובהרחבת העברית וכחבר ועד הלשון העברית וכנשיאו. לצפייה
|
|
◾ זיכרונות האקדמיה – פורסם כרך זיכרונות האקדמיה סו–סז לשנים תשע"ט–תש"ף ובו זיכרונות דברים מלאים של דיוני מליאת האקדמיה בישיבותיה וכן דינים וחשבונות על פעולות האקדמיה. לעיון
|
|
|
|
|
האקדמיה ללשון העברית מתאבלת על מותה של חברת האקדמיה אסתר גולדנברג.
|
אסתר גולדנברג הייתה חוקרת של הלשון העברית, מורה ומרצה אהובה ועורכת לשון דגולה. היא הייתה בעלת ידע רב בעברית לרבדיה ולסגנונותיה, התמחתה בדקדוק של ימי הביניים, בהכוונת הלשון ובעריכת הלשון.
שנים רבות הייתה אסתר גולדנברג יועצת לשון מטעם האקדמיה ללשון העברית של תוכניות הילדים והנוער בקול ישראל וכתבה פינות לשון שוות לכל נפש לפינה "רגע של עברית". כמו כן היא שימשה לאורך שנים ארוכות מזכירת המערכת של כתב העת המדעי של האקדמיה "לשוננו", ושיקעה בעבודתה זו את גישתה בעריכת הלשון.
להרחבה
|
|
|
|
|
|
|
אחד ההיבטים החשובים של השפה – שבדרך כלל אין לו ביטוי בכתב – הוא ההטעמה. מילים נבדלות זו מזו לא רק בעיצוריהן ובתנועותיהן אלא גם במקום הטעם, כלומר בהברתן המוטעמת.
כך למשל המילים בוקר (חלק של היום) ובוקר (מגדל בקר) שונות זו מזו קודם כול במקום הטעם: ב֫ו-קר לעומת בו-ק֫ר. לעיתים לאותה המילה עצמה יש ביצועים בשפה בהטעמות שונות. כך למשל יש מי שיהגה "אוניברסיט֫ת חיפה" ויש מי שיהגה "אוניב֫רסיטת חיפה"; בהגייה המוקפדת תיקרא העיר עפול֫ה אבל בפי רוב הדוברים עפו֫לה.
|
|
|
|
|
הפועל נמס הוא פועל מתעתע. במבט ראשון הוא נראה כפועל בבניין קל השקול במשקל פָּעֵל, וכמוהו כפעלים יָשֵׁן, רָעֵב, צָמֵא, כָּבֵד, גָּדֵל, עָיֵף, מָלֵא ועוד.
|
ואולם מהשוואה למילים אחרות הקשורות לפועל הזה, כמו תְּמִסָּה ומְסִיסוּת, מתברר שהנו"ן של נמס איננה אות שורש. שורש הפועל נמס הוא מס"ס, ואכן בפעלים אחרים מן השורש הזה – כמו הֵמֵס והִתְמוֹסֵס – אין כל זכר לנו"ן. הם נוטים כפעלים אחרים מגזרת הכפולים (כמו הֵסֵב והסתובב מן סב"ב), כלומר פעלים ששתי אותיות השורש האחרונות שלהם זהות.
|
|
|
|
|
|
|
הקיץ הישראלי הוא גם עונתם של היתושים, ואין כנראה מישהו שלא חווה בטיולים בחיק הטבע או בישיבה במרפסת בלילה את עקיצותיהם הטורדניות.
|
לכבוד הקיץ מפרסמת האקדמיה ללשון העברית כמה שמות שחידשה הוועדה לזואולוגיה בראשות הזואולוג פרופ' יוסף הלר מן האוניברסיטה העברית ובהשתתפות מומחים ליתושים.
|
לדברי פרופ' הלר בדרך כלל קהל היעד לשמות שקובעת הוועדה הוא בעיקר חובבי הטבע. אבל ביתושים קהל היעד רחב יותר: כל אדם בישראל סובל מעקיצות של יתושים, והמילה 'יתוש' שגורה בפי כול. משום כך החליטה הוועדה שבחמישה מתוך ששת סוגי היתושים בישראל תופיע המילה 'יתוש' (לעיתים כבסיס לצורה ולעיתים כחלק מצירוף). רק סוג אחד נשאר בלועזיותו: האנופלס, משום שהוא מעוגן בהוויה הארץ־ישראלית מימי המלריה וייבוש הביצות.
|
|
|
|
|
|
הביטוי 'למכביר' משמעותו היא 'בשפע', 'לרוב'. למשל: 'מסביב לכפר הציורי משתרעים מטעים ושדות חיטה למכביר'.
הצירוף לְמַכְבִּיר מופיע פעם אחת בתנ"ך – בדברי אֱלִיהוּא על האל בספר איוב: "יִתֶּן אֹכֶל לְמַכְבִּיר" (איוב לו, לא). שורש המילה 'מכביר' הוא כב"ר, כשורש המילה כַּבִּיר. הצורה מַכְבִּיר היא צורת בינוני של הפועל הִכְבִּיר בבניין הפעיל. הפועל פירושו 'הִרְבָּה', והוא מזדמן כמה פסוקים קודם לכן: "וְאִיּוֹב הֶבֶל יִפְצֶה פִּיהוּ, בִּבְלִי דַעַת מִלִּין יַכְבִּר" (לה, טז). כאן נוזף אליהוא באיוב על שהוא מכביר מילים – כלומר מרבה לדבר.
|
מהכרת השורש, הפועל וההקשר מקובל להסביר את הצירוף לְמַכְבִּיר בדברי אליהוא כמביע כמות גדולה, שפע, וכך הוא משמש גם בימינו.
לפרסום המלא באתר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
