|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חדש באתר! המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית מביאה לפניכם את רשימת שמות היישובים בישראל בארבעה כתיבים: כתיב מלא, כתיב מנוקד, כתיב בערבית ותעתיק לאותיות לטיניות. הכתיבים נשענים על כללי הניקוד וכללי הכתיב המלא בעברית ועל כללי התעתיק שנקבעו באקדמיה ללשון העברית ובוועדת השמות הממשלתית בהשתתפות נציגים של האקדמיה ללשון הערבית.
|
רשימה זו נועדה לשימושם של משרדי הממשלה והגופים המשַלטים (בשלטי דרכים ובשילוט אלקטרוני), עורכי לשון בגופי תקשורת, מנהלי מאגרי מידע ועוד. מטרתה להביא לכתיב אחיד של שמות היישובים בכל המערכות ובמרחב הציבורי.
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
◾ צְדָפוֹת – צִדְפָּה (ולא "צְדָפָה") היא רַכִּיכָה ימית (אך יש גם צדפות במים מתוקים). הצדפה חיה בתוך קוֹנכייה בעלת שני חלקים צמודים שכל אחד מהם נקרא קַשְׂוָה, וברבים קְשָׂווֹת.
|
◾ צְדָפִים – צֶדֶף (ולא "צְדָף") הוא השכבה המבריקה בצד הפנימי של הקונכייה במקצת הצדפות. כיום אנו מכנים במילה צְדָפִים את קַשׂוות הקונכייה הפזורות לרוב על חוף הים.
|
|
|
|
|
|
|
לאחרונה הוקדשו שני גיליונות של כתב העת 'העברית' לחיים נחמן ביאליק ולפעילותו בשדה העברית. במלאת 88 שנים למותו של ביאליק ולרגל הפרסומים החדשים אנו מתכבדים להזמין אתכם לערב עיון חגיגי (מקוון) שבו יוצגו היבטים שונים של פעילותו של ביאליק בחידושי מילים, בתחדישי לשון, וכחבר ועד הלשון העברית וכנשיאו.
הדוברים בערב העיון המקוון: אמונה אלון, ד״ר גבריאל בירנבאום ופרופ׳ זיווה שמיר.
מהרו להירשם! מועד ערב העיון: יום רביעי כ"א בתמוז תשפ"ב, 20 ביולי 2022, בשעה 19:00.
אנא הבטיחו את מקומכם בהרשמה מראש.
לפרטים המלאים ולהרשמה
|
|
|
|
|
כידוע בראש המילה אותיות בכ"פ דגושות בדגש קל, כלומר נהגות בביצוע סותם. למשל: בַּית, כָּך, פָּנים. אבל אם באה לפני המילה אחת מאותיות השימוש – ו' החיבור או מיליות היחס כְּ, לְ, בְּ – חל שינוי בהגייה והן נהגות בביצוע חוכך: וּבַיִת בבי"ת רפה; וְכָךְ בכ"ף רפה, לְפָנִים בפ"א רפה.
|
דין השמות העבריים – שמות מקומות ושמות פרטיים – כדין כל מילה עברית: בראש השם באות בכ"פ דגושות: כַּרמיאל, פֶּתח תקווה, בְּצלאל, כַּרמית; אבל אחרי מילות השימוש וכל"ב יש להגות את העיצורים האלה ללא דגש: בְּכַרמיאל בכ"ף רפה, לְפֶתח תקווה בפ"א רפה, לִבְצלאל וְכַרמית בבי"ת ובכ"ף רפות.
להרחבה
|
|
|
|
|
|
|
בימים אלו הן אורחות בחופי ארצנו, ולכבוד המאורע אנו מזמינים אתכם להתרשם מרשימת שמות המדוזות שאושרה במליאת האקדמיה לפני שנתיים.
|
|
בשמות המדוזות שאושרו כמה שמות ציוריים במיוחד:
|
|
כְּחֻלַּת־שׁוּלַיִם חֲלָקָה (Rhizostoma pulmo, לשעבר 'מדוזה מצויה') – על שם הפס הכחול והעבה בשולי הפעמון;
|
|
מַצְפְּנִית נְקֻדָּה (Chrysaora pseudoocellata) – על שם הפסים בדגם מצפן בגב הפעמון ושמונה הנקודות הכהות בשוליו;
|
|
בֵּיצַת־עַיִן יָם־תִּיכוֹנִית (Cotylorhiza tuberculata) – שנראית ממש כמו "ביצת עין";
|
יְרֵחִית אַרְבַּע־קְשָׁתוֹת (Aurelia aurita) – בהשראת השם העממי באנגלית Moon jellyfish.
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
המילה קייטנה חודשה בראשית המאה העשרים מן המילה הארמית קַיִט – מקבילתה של המילה העברית קַיִץ.
|
ה־צ שבמילה העברית 'קיץ' וה־ט שבמילה הארמית 'קיט' התפתחו מהגה קדום אחד, כמוכר למשל מן הצמד 'ציפורן' ו'טופר' (כגון טפרים של עיט).
תחילה ציינה המילה קייטנה מעון קיץ, ובהמשך היא קיבלה את המשמעות המוכרת לנו כיום: מסגרת לילדים בימי חופשה, ולא רק בחופשת הקיץ.
ההגייה התקנית של המילה היא קַיְטָנָה (קו"ף בפתח), והילדים המבלים בקייטנה קרויים קַיְטָנִים (בלי ניקוד קייטנים).
עוד על קיץ ועל קייטנה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
