|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אומנם הקיץ כבר כאן, אבל אנחנו מבקשים את עזרתכם בקביעת חלופה עברית דווקא למילה חורפית.
אל האקדמיה ללשון העברית מגיעות מדי פעם פניות מן הציבור: "איך אומרים windy בעברית?" המילה windy מתארת מזג אוויר המאופיין ברוחות ערות. הוועדה למילים בשימוש כללי דנה בשאלה בהתייעצות עם נציגי השירות המטאורולוגי, ואלו ההצעות שעלו:
– מְנֻשָּׁב (על פי 'מעונן')
– נוֹשְׁבָנִי
– רוּחָנִי
– סוֹעֶה (על פי "אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר", תהלים נה, ט).
|
הוועדה למילים בשימוש כללי פונה אליכם ומבקשת מכם להצביע בסקר ולבחור בחלופה שאתם מעדיפים. הוועדה תשמח לקבל מכם גם הצעות נוספות.
|
|
|
|
|
שבוע הספר העברי
שימו לב: מבצעי שבוע הספר העברי נמשכים בחנות הספרים שלנו עד סוף החודש! מהרו לנצל את ההזדמנות וליהנות מהנחות עד חמישים אחוז על ספרים ועל מוצרים נלווים. קנו לעצמכם וליקיריכם מתנה בעברית יפה.
לכל הפרטים ולכל המבצעים
מבוא לסמנטיקה
אפשר להצטרף להשתלמות ולהירשם לזוגות מפגשים מתוך ההשתלמות שמיועדת לאנשים שאוהבים מילים, משפטים ומשמעויות.
– המפגשים הקרובים יעסקו ברכיבי משמעות וברכיבי משמעות אוניברסליים. לפרטים המלאים ולהרשמה
|
|
|
|
|
|
|
לאחרונה הוקדשו שני גיליונות של כתב העת 'העברית' לח"נ ביאליק. לרגל הפרסומים החדשים ובמלאת 88 שנים למותו של ביאליק אנו מתכבדים להזמין אתכם לערב עיון חגיגי (מקוון) שבו יוצגו היבטים שונים של פעילותו של ביאליק בהתחדשות העברית וכחבר ועד הלשון העברית וכנשיאהּ.
הדוברים בערב העיון המקוון: הסופרת אמונה אלון, ד״ר גבריאל בירנבאום ופרופ׳ זיווה שמיר.
ערב העיון יהיה ביום רביעי כ"א בתמוז תשפ"ב, 20 ביולי 2022, בשעה 19:00.
|
|
|
|
|
החודש ערכנו בחצר האקדמיה ללשון העברית ערב עיון מיוחד לזכרם של שני אישים שזכות של ממש להם בתחיית העברית שבפינו: נשיא ועד הלשון העברית הרופא ד"ר אהרן מאיר מזי"א; המילונאי העורך והמתרגם ראובן אלקלעי.
אתם מוזמנים לצפות באירוע המרגש שבו נשאו דברים נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר; המשורר וחבר האקדמיה ונינו של ד"ר מזי"א פרופ' מירון איזקסון; אבי אלקלעי, בנו של ראובן אלקלעי; חוקר הלשון ועובד האקדמיה ד"ר יעקב עציון; הבלשנית סמדר ברק אשר חיברה את ספרי הביוגרפיה על הד"ר אהרן מאיר מזי"א ועל ראובן אַלקלעי.
לצפייה בערב העיון
|
|
|
|
|
|
|
דוברים רבים מתלבטים כיצד לומר – המאה ה־15 וה־16 או המאות ה־15 וה־16, ובמילים אחרות: האם שם העצם יבוא ביחיד או ברבים? שאלה זו יפה גם לפרקי זמן אחרים, כגון ימות השבוע (יום ראשון ושני או ימים/ימי ראשון ושני), החודשים והשנים, וגם לשמות עצם אחרים, כגון כיתה א'–ד' או כיתות א'–ד', שבהם מצוינים אחרי שם העצם שני פרטים או יותר.
לכאורה התשובה ברורה: מאחר שנמנים כמה פרטים, הגיוני ששם העצם הקודם להם יבוא ברבים: המאות ה־15 וה־16, כיתות א'–ד' וכיו"ב. אך אף שאפשרות זו נכונה, יש המעדיפים לשון יחיד דווקא. כך המליץ מתקן הלשון אבא בנדויד, ולהמלצתו הסמיך דוגמה מהמקרא: "וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וְהַשְּׁלִשִׁית" (דברי הימים ב כז, ה).
להרחבה בתשובה חדשה באתר
|
|
|
|
|
|
בספרות העברית החדשה – ואצל מתי מעט גם בלשון הדיבור – משמש הביטוי נתכרכמו פניו או התכרכמו פניו להבעת מנעד של רגשות: מבוכה, בושה, צער, כעס, אכזבה ואי־שביעות רצון. בעיני רוחם של רבים הוא נקשר במין עווית במראה הפנים, אולי בדומה ל"נפלו פניו" או "חפו פניו" שבמקרא. ואולם במקורו הוא מורה על שינוי בצבע הפנים.
ובאיזה צבע מדובר? מתברר שהפועל נתכרכמו – בשורש כרכ"ם ובבניין נִתְפַּעַל (המקביל בלשון חכמים אל התפעל) – פירושו 'נצבעו בגוֹן הכַּרְכֹּם'.
עוד על הביטוי ועל ביטויים אחרים שבהם גון הפנים משמש להבעת מצבי רוח – בפרסום חדש באתר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
