|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בישיבת המליאה האחרונה של האקדמיה ללשון העברית, שהייתה בכ"ט באייר תשפ"ב, 30 במאי 2022 (ישיבה שעו), אושרו שתי רשימות מונחים ששקדו עליהן ועדות מינוח מקצועיות ייעודיות לאורך תקופה ארוכה. כמו כן התקבלו כמה החלטות בדקדוק.
|
|
|
|
|
בישיבת המליאה האחרונה אושרה רשימה של כ־300 מונחים שהכינה הוועדה למונחי בריאות הציבור. במונחים החדשים: תַּסְמִינִי (סימפטומטי) כנגד אִי־תַּסְמִינִי (א-סימפטומטי); שְׁמֵנוּת (obesity); לְבַדּוּת (solitude); מַחֲלָה מִתְמַשֶּׁכֶת (מחלה כרונית), חֲסִינוּת קְהִלָּתִית עֲקִיפָה (לצד חֲסִינוּת עֵדֶר).
בתחום הדקדוק אישרה מליאת האקדמיה את הניקוד בשורוק של הסיומת ־וס במילים שאולות בהתאם להגייה הרווחת ולאו דווקא לפי התיעוד בספרות חז"ל. כך ינוקדו המילים אוקיינוּס, אפוטרופוּס, קולמוּס, בולמוּס, תרמוּס (בעברית שְׁמַרחֹם) בשורוק בסופן. הצורות המקבילות בסיומת ־וֹס כמובן עודן תקניות.
הרשימה החדשה של מונחי בריאות הציבור
|
|
|
|
|
|
|
"השפה העברית היא הדת שלי. כשמדובר בעברית אני איש דתי ממש. אני חרוץ ביחס אליה, ועניו, ומלא להט."
האקדמיה ללשון העברית אבלה על מותו של פרופ' עמינדב דיקמן, חבר האקדמיה ללשון העברית, חוקר הספרות העברית ומתרגם נודע.
פרופ' דיקמן נבחר לחבר יועץ של האקדמיה בשנת תשס"ג (2003) ולחבר מלא בשנת תשס"ח (2008). הוא היה חבר הוועדה למונחי ספרות של האקדמיה, ונשא הרצאות בימי עיון של האקדמיה.
|
לפרופ' עמינדב דיקמן הוענק פרס ראש הממשלה על שם אליעזר בן־יהודה ללשון העברית לשנת תשע"ב, והוא היה חתן פרס טשרניחובסקי לתרגום לשנת תשע"ב.
פרסום לזכרו
|
|
|
|
|
המילה גאווה נהגית בשלוש תנועות a: גַּאֲוָה (ולא "גְּאָוָה"), בדיוק כמו המילה אַהֲבָה. מילים נוספות במשקל זה: וַעֲדָה (ולא "וְעָדָה"), טַעֲנָה (ולא "טְעָנָה"), לַהֲקָה (ולא "לְהָקָה").
|
צורות הרבים של המילים האלה הן בשווא ובקמץ: וְעָדוֹת, טְעָנוֹת, לְהָקוֹת, ולפיכך הרוצה לרבות את המילה גאווה יאמר גְּאָווֹת (אבל אֲהָבוֹת בחטף פתח בגלל האל"ף). ההגייה המשובשת "גְּאָוָה" הנשמעת יותר ויותר בימינו מושפעת אולי ממילים כמו דְּאָגָה, רְוָחָה, צְעָקָה, אלא שהמילה גאווה שייכת כאמור למשקל אחר.
|
המילה גַּאֲוָה קשורה אל הפועל גָּאָה שפירושו 'עָלָה', 'היה רם ונישא'. ככל הנראה היא ציינה ביסודה עלייה ורוממות, ומכאן בהשאלה גם כוח ועוצמה: "רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים" (דברים לג, כו).
פרסום באתר
|
|
|
|
|
|
|
בעקבות הביקוש הרב אנו מציעים מועדים נוספים לסדנאות עריכה מקוונות (בזום). בסדנה נערוך טקסט עם המשתתפים, נלמד על תקן ועל דקדוק, ונתלבט בענייני בהירות וסגנון.
|
מנחת הסדנה: דקלה אברבנאל, מנהלת מערכת דברי הכנסת, עורכת לשון ותיקה ומיומנת.
|
שימו לב! בכל חודש מתחלף הטקסט שעליו נעבוד בסדנה; גם מי שהשתתפו בעבר בסדנאות מוזמנים להירשם לאחת הסדנאות החדשות.
|
|
|
|
|
|
הביטוי אוֹצָר בָּלוּם מהלך בקרב דוברי העברית בימינו במשמעות 'אוצר מלא וגדוש', לעיתים מתוך כוונה לציין שזהו (בהשאלה) אוצר שטרם נראה כמותו, על פי התואר בָּלוּם במובן חתום וסגור.
|
מקור הביטוי בברייתא בתלמוד הבבלי שבה מונה איסי בן יהודה "שבחן של חכמים": "ר' מאיר – חכם וסופר, ר' יהודה – חכם לכשירצה, ר' טרפון – גל של אגוזין, ר' עקיבא – אוצר בלום" (גיטין סז ע"א).
|
ברם הביטוי המקורי היה ככל הנראה אוצר בָּלוּס – בסמ"ך. מהו בָּלוּס? הגיזרון אינו מחוור דיו, אך ממקומות אחרים למֵדים שהוראתו 'מעורב': "עני אוכל פִּתו בעיסה בלוסה" (שבת עו ע"ב), כלומר עיסתו מעורבת רכיבים שונים (כגון גרעינים וקליפות), מפני שלא עולה בידו להשיג פת מקמח בלבד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
