חברים חדשים באקדמיה ללשון העברית (תשרי תשפ”ג, אוקטובר 2022)
בישיבת הבחירות של מליאת האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה בשלהי אלול תשפ”ב – ספטמבר 2022 – נבחרו שני חברים חדשים: המשורר ארז ביטון נבחר לחבר מלא, ופרופ’ פריץ ורנר מווינה נבחר לחבר כבוד.
המשורר וחתן פרס ישראל ארז ביטון, שלאחרונה מלאו לו 80 שנה, פועל ויוצר בספרות העברית כבר חמישים שנה. מובא כאן מעט ממה שנאמר עליו בישיבה שבה נבחר:
ארז ביטון הוא משורר פורץ דרך בעל נוכחות ייחודית ותרומה סגולית בתרבות הישראלית, שנתן בשיריו קול ודיוקן לכאבי הדור השני של העלייה מארצות המזרח והמגרב. בשירה שלו משתלבים רובדי לשון רבים: עברית ישראלית תקנית, עברית משובשת של הפרוורים והעולים החדשים, רסיסים מן הערבית היהודית המרוקאית, הדהודים רחבים של לשון התפילה, לשון חכמים ולשון הפיוט. שיריו הראשונים מבטאים את חווייתו של העולה הניצב בצומת שבין הגעגוע לארץ שעזב ובין חבלי ההיקלטות בארץ החדשה. עם השנים שירתו פרצה מעבר לחוויות אלו, ובעשור האחרון יותר ויותר החוויה העיקרית המתוארת בשירתו היא העיוורון. בספרו “בית הפסנתרים” מתואר הילד העיוור והגידם שמתוודע לעולם חדש בהגיעו לבית חינוך עיוורים בירושלים. חשיפת חוויותיו האישיות מתעצמת בספר שיריו שפורסם לאחרונה “תפרים”.
ארז ביטון אינו רק משורר בדל”ת אמותיו אלא איש ציבור הפועל בתחום התרבות והחברה. כעובד סוציאלי הוא טיפול באוכלוסיות מצוקה ובקליטת עולים, והוא פעל ופועל לקידום האינטגרציה החברתית. לפני ארבעים שנה הוא ייסד את כתב העת הספרותי “אפיריון”. הוא כיהן שנים מספר כיו”ר אגודת הסופרים העבריים בישראל, ולפני שנים אחדות הוא עמד בראש ועדת ביטון להעצמת מורשת יהדות המזרח וספרד שהקים משרד החינוך.
פרופ’ פריץ ורנר נולד בווינה בשנת 1943. אחרי התואר הראשון הגיע לארץ כמתנדב ועבד בשני קיבוצים ובבית החולים אלי”ן בירושלים. כאן הוא רכש עברית רהוטה. כשחזר לווינה למד מדעי היהדות לתארים מתקדמים, ואחר כך בא לירושלים לשנתיים ללמוד באוניברסיטה העברית. למן בתר־הדוקטורט החל לעסוק בבלשנות עברית. עבודתו הראשונה בתחום זה הייתה תצורת שמות התואר בעברית. הוא היה פרופסור לפילולוגיה עברית באוניברסיטת וינה, ושימש ראש המכון למדעי היהדות מ-2005 ועד לפרישתו לגמלאות ב־2008. שנים רבות הוא שוקד על מפעל החיים המונומנטלי שלו: Modernhebräische Grammatik (דקדוק העברית החדשה) בשישה כרכים בהיקף של 4,000 עמודים ויותר (עד כה ראו אור שלושה כרכים). סדרת ספרים זו, שבה מובאות דרך קבע פסיקות האקדמיה ללשון העברית, היא שילוב של ספר מחקר ושל ספר לימוד ברמה אקדמית לדוברי גרמנית.
