Share on Facebook
Facebook
 Email to someone
email
 Print this page
Print
Twitter
WhatsApp

היתושים העבריים

במסגרת עבודתה הנמרצת של הוועדה לזואולוגיה של האקדמיה בראשות פרופ’ יוסף הלר הוכנה רשימה של שמות למיני היתושים בישראל.

במצגת תוכלו להכיר חמישה ממיני היתושים בלוויית איוריו של טוביה קורץ.

לרשימה המלאה של שמות היתושים באתר המונחים

  • הכירו את היתושים בשנת תשפ"ב אושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית רשימת שמות יתושי ישראל שיצרה הוועדה למונחי זואולוגיה. קהל היעד הרגיל של הוועדה הוא חובבי הטבע, אבל ביתושים הקהל רחב יותר: כל אדם בישראל סובל מעקיצות של יתושים, והמילה 'יתוש' שגורה בפי כול. משום כך בחמישה מתוך שש סוגי היתושים בישראל מופיעה המילה 'יתוש' (לעיתים כבסיס לצורה ולעיתים כחלק מצירוף) בואו נכיר מקרוב חמישה מיתושי ארצנו.
  • יַתּושּׁ שָׂדֶה יתוש שדה הוא הנפוץ בישראל אחרי יתוש הבית. הוא נמצא בעיקר בחוץ, אך לעיתים מזדמן בבתים. הדרגות הצעירות מתפתחות בחצרות הבתים או במרחב הפתוח בבתי גידול שונים כגון בורות מים, ערוצי נחלים ובריכות. יתוש זה נחשב למעביר העיקרי של נגיף קדחת מערב הנילוס בישראל.
  • יַתּושּׁ-יוֹם טִיגְרִיסֵי שלא כסוגי היתוש האחרים, יתוש יום- אדס בלעז- פעיל בעיקר ביום ומכאן שם הסוג. יתוש יום טיגרסי תועד בישראל לראשונה בשנת 2002. מאז הוא נפוץ בכל אזורי הארץ וגורם למטרדי עקיצות קשים ולפגיעה באיכות החיים. בעולם הוא נחשב למעביר עיקרי של הנגיפים דנגי וצ'יקונוגוניה, אך בישראל הוא לא נקשר עד כה להעברת מחלות. המין מוכר בשם "יתוש הטיגריס האסיאתי" בעקבות השם העממי באנגלית.
  • יַתּושּׁוֹן כְּחֹל קַו מיני הסוג יתושון קטנים מאוד ומכאן השם יתושון. המין נקרא על שם הקווים הכחולים שלאורך גופו. הוא ניזון בעיקר מעקיצת דו חיים.
  • יַתּוֹשָׁן גָּדוֹל מיני הסוג יתושן הם מהגדולים שבמיני היתושים, וגם הזחלים ניכרים בגודלם. המין נקרא כך שכן הוא הגדול ביתושי הארץ. הוא נפוץ בכל רחבי ישראל וניזון בעיקר מעקיצת עופות.
  • האקדמיה ללשון העברית אָנוֹפֶלֶס דַם־נְחִיל השם המדעי אנופלס נשמר משום שהוא מעוגן בהוויה הארץ־ישראלית – בימי העליות הכניסה 'ההסתדרות המדיצינית הדסה' את המונח אנופלס לעברית מתוך דאגה לעולים לבל יינגעו במלריה. מתחום הרפואה השם עבר גם לתחום הזואולוגיה. המין נקרא כך שכן שהוא עף גבוה בנחילים. זהו מין האנופלס השכיח ביותר בישראל כיום. הוא נפוץ לאורך השבר הסורי-אפריקאי, פעיל בעיקר בסתיו ונחשב לאחד ממעבירי המלריה העיקריים בישראל.
תאריך פרסום 13/07/2022