סניקה והסנקה

הפועל סָנַק פירושו ‘דחף’, ‘דחק’ והוא משמש בימינו בהקשר של הספקת מים – סְנִיקָה היא הזנת מים באמצעות לחץ. על פי עדותו של זאב בן־חיים, ששימש מזכיר מדעי בוועד הלשון בשנות הארבעים של המאה העשרים ולימים היה לנשיא האקדמיה ללשון העברית, הוא שהעלה את הפועל הנדיר מן המקורות והציע אותו לחברי ועד הלשון לציון הפעולה המודרנית.[1]

הפעלים סָנַק וסִנֵּק מוכרים מן המשנה בהוראת ‘דחה’, ‘הדף’; בהקשר של פינוי השיירים מן המזבח: “האיברים והפדרים שלא נתאכלו מבערב סונקין אותן לצדדי המזבח” (תמיד ב, א), ובהקשר של ניקוי מקווה: “המסנק את הטיט לצדדין ומשכו ממנו שלשת לוגין – כשר” (מקוואות ב, ו). מקובל לראות בו שורש שמי המוכר מן האכדית – sanāqu – שעניינו דחיפה ולחיצה, ומן הארמית הסורית (אף בהוראה מושאלת – סְנִיקָא הוא כינוי לאדם עני, בדומה ל’דחוק’ בעברית).[2] יש מחכמי הביניים שנתקשו בהבנת השורש הנדיר סנ”ק ותיקנו לְמילים בשורש סל”ק, או ששיערו שהוא קיים לצד סל”ק באותה משמעות או במשמעות דומה.

הצעתו של בן־חיים התקבלה (ודחקה את המילה הכללית ‘הספקה’ ששימשה לפניה), וכך נקבע במילון למונחי טכניקה משנת תש”ו (1946) ובמילון למונחי כיבוי אש משנת תש”ז (1947). המילה סניקה משמשת בהקשר של מים גם במילוני המונחים שבאו בעשורים הבאים, כגון במילון למונחי ביוב [תברואה] משנת תשכ”ה (1965), במילון למונחי משאבות משנת תשל”ד (1974) או במילון למונחי כימיה כללית משנת תשמ”ה (1985), בכולם תמורת delivery.

עם הזמן החלה להלך בקרב גורמי המקצוע בתחום כיבוי האש גם המילה הסנקה במשקל הַפְעָלָה, ככל הנראה בלא הבדל משמעות מסניקה, אולי כדי להדגיש את הוראת הגרימה – שכן בדרך כלל מדובר בהעלאת המים באמצעות לחץ מן הכבאית (רכב הכיבוי), דרך ברז ייעודי מחוץ לבניין (ברז סניקה), אל ברזי כיבוי בתוך הבניין. לכן בימינו מוצאים בשלטי כיבוי אש הן ‘ברז סניקה’ הן ‘ברז הסנקה’ באותו הקשר.

 

אנו מודים לענף הסברה והדרכת אוכלוסייה במערך הכבאות וההצלה על הסיוע בהבהרת המונחים.

————————————————————–

[1] בכך יש כדי להזם את השמועה כאילו היא קשורה על פי צלילהּ למילה sink באנגלית.

[2] קשה לדעת אם שייך לכאן הביטוי ‘גדי מסנקן [נ”א: מסנקי]’ מן הארמית של התלמוד הבבלי.